דיכאון טרום חופשה
יש לפניי חודשיים שלמים, שבהם ככל הנראה לא אפגש הרבה עם חברים. החבר הכי טוב שלי גר במרחק של חצי שעה נסיעה, ורק אני אוכל לסוע אליו, ולא ההיפך.
חבר אחר גר בכפר, ונפגש, והרבה אני מקווה, ועדיין, זה לא יהיה כמו לראות אותם בכל יום.
מה אני אעשה חודשיים?
כלומר, כן, יש לי מה לעשות, אבל אני רוצה בכל זאת שבית הספר יימשך. לא בא לי עדיין חופשה. אולי שבוע או שבועיים, אבל חודשיים? זה יותר מידי.
אני לא רוצה להיפרד מבית הספר. כיתה ח' עברה מהר מידי.
ועכשיו אני בדיכאון של טרום חופשה.
תגובות (7)
אור,
אהבתי את הקטע,
את הכתיבה וכולי…
ויש לי שאלה:
שמעת על זה שמקצרים את החופש הגדול?????
או שזו רק אני?
אה אז אני לא חברה טובה שלך הא??? יא bakara!!!!!
לא, את לא חברה שלי! את סתם migrash! תהני באילת, kufsa שכמותך! אני מחכה לך בכיתה!
מסכימה איתך. באמת לפני החופשה יש דיכאון כזה. ויש כזה דיכאון גם לפני הלימודים :)
אני כבר מחכה לחופש, מצידי שיהיה רק חודש, אפילו יום, ה-18.8 ליתר דיוק, כי ביום הזה, היום זה- אני בת 12 ^-^
אני שמחה לדעת שיש ילד שמתגעגע לבית ספר עוד לפני שהחופשה התחילה :)
חחחחחח אור החופשה עוד לא התחילה, למה לחשוב שלילי? כבר דיכאון? תנסה להינות מהחופשה כמה שאפשר, וחוץ מזה יש כל מיני פרוייקטים של כיתות ח' וט' תנסה לבדוק מה יש באיזור שלך, אולי תוכל למצוא תעסוקה לחופש וגם להכיר חברים חדשים…