דיי לסיפורים הקיטשיים
"לא עוד סיפורים קיטשיים עם אותה עלילה!" קראתי במין קריאה מובסת והנחתי את הטלפון שלי על השולחן בדרמטיות.
אליס צחקקה בשעה שמשכה בשני צדדי הקוקו שלה בכדי להדק אותו.
הלכתי לאט ונשכבתי לידה על המיטה שלי.
"הילדה המקובלת והיפהפייה שממש במקרה יש לה ים כסף ואימא שלה מתה, חבר שלה שגם, במקרה חתיך כמו ליאונרדו דיקפריו בגיל 20, וחברה שלה, שהו, איזו הפתעה, מושלמת גם היא, שמאוהבת בילד הכי מקובל, שגם הוא, מושלם ומלכת הכיתה מנסה לגנוב אותו." אמרתי "כמה עמוק" אמרתי בכל כך הרבה ציניות שהיא כמעט יצאה לי מהאוזניים.
תגובות (4)
אני חייבת להסכים עם ההרגשה. כל פעם שיוצא לי לקרוא סדרות של בני נוער כמו משחקי הרעב, מפוצלים וכו', או לראות סדרות כאלו (לדוגמא 'המאה'), אני פשוט יודעת מה יקרה בעתיד (ואני צודקת, כמובן) ואומרת "לא רוצה לקרוא את זה זה קיטשי מדי."
כי כמה כבר אפשר לקרוא את אותו הדבר.
אפילו שזה היה ממש קצר, ושזה קטע (אני לא אוהבת קטעים קצרים), בהחלט התחברתי לרעיון ^^ (טוב, מי לא, מה?)
אהבתי *-*
גם אני, כשאני קוראת תקציר של סדרה או ספר שהתקציר שלה נשמע לי חרוש, אני אפילו לא טורחת להתחיל לקרוא/לראות אותה, כי ברור לי איך זה יהיה (אלא אם כן, זה בסגנון שאני ממש אוהבת ושאני חייבת לקרוא/לצפות בכל דבר שקשור לזה, אבל זה רק אני ואני לא אובייקטיבית בקטעים האלה), וברור לי שזה לא יעניין אותי.
חבל שככה זה רוב הסיפורים כיום >.<
האמת שזה אפילו חא קטע קצר, זה קטע קצר שהתעצלתי לגמור
קצר, אך חובט בפנים עם המסר בצורה מדויקת! כתיבה טובה, נהניתי לקרוא!