דיאלוג אמיתי / השרוט
פתאום היא החלה לדבר אלי, אי אפשר היה להתווכח עם יופייה הקורן – אך בכל זאת אמרתי לה שאין זו אלא טעות, ושלא אלי היא התכוונה לפנות – הרי היא דיברה על הגיטריסט של הלהקה ההיא, ואני לא הוא.
היא מיד התנצלה ואמרה שהיא שאלה את דעתי עליו; הבטתי בה המום, והבהרתי לה שאינני מבקר התרבות שהובטח לה שיבוא לאירוע, אך היא צחקקה בפליאה למוצא פי, ואמרה שהיא התכוונה לדבר איתי ולא עם אף אחד אחר.
לפתע נשמעה צפירה רועמת, לא הבנתי מה קורה – אך תפסתי אותה, קפצתי איתה הצידה וגוננתי עליה בגופי.
התעוררתי בפתאומיות, על הרצפה; לקולות השעון הבלתי פוסקים – לעוד בוקר של אותו דבר.
תגובות (0)