דורותי בכלל מתה.
הוא מחפש את הדרך חזרה לאושר.
והיא
לא סלולה בשלל אבנים צהובות. והנעליים רחוקות מלנצנץ בצבעי שני וארגמן.
הוא בכלל עומד יחף עכשיו, על המרפסת בדירת חדר וחצי שלו. האפר זולג מהסיגריה בידו ומבין הרווח שבין אצבעותיי רגליו.
והיא
לא עומדת להשתמש בך ולנקר לך את הריאות כמו שכתוב על הקופסה. היא רק חלק מהתפאורה, ככה לפחות אתה אומר לעצמך.
הוא מחפש בעיתון את עבודת חלומותיו ומסתפק בכתיבת טוקבקים נבזיים תמורת כמה מצלצלים בכיסים. להשלים את החודש הם אומרים.
והיא
לא תחכה לו אי שם מעבר לקשת. עד שימצא את הפוטנציאל החבוי בו. היא כנראה כבר אבדה לו מזמן. ביחד עם כל שאר 31 המשאלות שהספיק לבקש כל שנה מחדש.
בדירת חדר וחצי, יחף עם חצי סיגריה וחצי אפר בוער ומתמוסס, בין רפרוף לבין רפרוף במדור הדרושים חי אדם שמחפש את הדרך חזרה לאושר.
אבל היא
לא יוצאת לו מהראש.
תגובות (0)