דברים שתמיד רציתי לומר אבל לא העזתי
לא מגיע לך לחיות. אתה לוקח יותר מידי חיים של אנשים.
ולא מגיע לך למות. מגיע לך יסורים.
כן, אתה הרסת הכל. שינית את העולם.
ואני לא יכולה שלא לחשוב איך היו נראים חיי לולא היית קיים.
אתה יכול לגרום לאנשים לחשוב שהשטן הוא מלאך. לגרום להם להאמין בך, להפוך לטיפשים, פטתים ועלובים.
אבל אני בחיים לא אפול כמו כל המטומטמים האלה. כי אני נפלתי יותר מידי מכדי ליפול שוב. נולדתי לנפילה.
הם טיפשים, אני לא.
אתה תהרוג אותם, תמכור אותם, תגרום להם לגסוס בשלולית דם.
אבל לי לא.
וזאת הסיבה שאני מתרחקת מהם. כי אני לא רוצה להיות הם. עדיף לבד. כי כולם "הם".
תגובות (3)
היי,
ברצוני לכתוב כמה הערות (והארות) לגבי השיר הנ"ל.
ראשית – אתייחס אל שגיאות העברית בטקסט.
– 'פתתים' זוהי שגיאת כתיב, משום שע"פ כללי השפה העברית אנו כותבים 'פתטים'.
– בלתי אפשרי לכתוב 'מידי', גם כן משום שע"פ כללי השפה העברית אנו כותבים 'מדי'.
שנית – המילים נושאות עימן מטען רגשי לא מועט, והוא מתבטא באופן נורא ברור בשיר.
אך לדעתי, נעשה ניסיון כושל לשילוב בין השפה העברית והזכה, לבין הסלנגים בטקסט.
בסך הכל די חובבני.
המשך יום טוב.
מוצא חן בעיניי עד כמה שהשיר חזק. הוא די בועט, והרצון של הכותבת להגיד את המילים האלו מורגש בבירור. אבל לדעתי השיר יותר מדי ברור. בלי דימויים, הוא ישיר לגמרי.
אז להבא אני חושבת שעדיף לכתוב משהו עם מסר קצת פחות ברור, טיפה יותר מסתורי, מתעתע, שאולי אפילו את לא בטוחה לגביו.
תודה רבה על התגובות, אקח לצומת ליבי. ❤️
יום טוב !