דברים טובים קורים לאט
דברים טובים קורים לאט.
לפעמים לאט מאוד.
כל כך קל לפספס אותם, כי הם כבר כאן.
הם קורים, ואנחנו כל כך רגילים לנוכחות, שכשמשהו משתנה-
לא שמים לב.
דברים טובים קורים לאט.
אך בבוא העת, הרגע חולף כל כך מהר.
כמו סיבוב ב"עין של לונדון", שלוקח חצי שעה.
מתחילים, התא עולה בקצב צב, אך עד שסוף סוף מגיעים לנקודת השיא-
כבר מתחילים בירידה.
כאן הפספוס.
דברים טובים קורים לאט.
כל כך לאט לפעמים, שבשלב מסוים הם נראים מובנים מאליהם.
זה הרגע לעצור ולחשוב: האם קורה לי, ממש עכשיו, משהו טוב?
***
דברים טובים קורים לאט. הם קורים לאט, וחולפים מאוד מהר.
כהרף עין, כמעט התגרות, דבר שחשבנו לרגיל ותמים, מתברר כטוב משיכולנו לתאר, ונעלם.
הרגעים הקטנים הם אלה שנזכרים בסופו של דבר.
התחושות העוברות בנו ברגע מסוים.
בשיחה עם מישהו או מישהי שבדיעבד, התבררו כחשובים ויקרים יותר משידענו באותו זמן.
אני בעד לנצור כל רגע.
בתור אחת שנוטה לפספס, להבין את החשיבות בדבר מסוים, אך לאבד אותו ברגע שמבינה כמה חשיבות הוא באמת אוצר, הרגעים האלה – הטובים, המאלפים, השקטים, שכוללים כל כך הרבה בהם – הם החשובים.
בסופו של דבר, אנשים באים והולכים. דבר טוב אחד בא ואז הולך, אז למה לא לשמור על אלה החשובים באמת?
תגובות (3)
איזה רעיון טוב לכתוב עליו! כעת אני מעט כועסת על עצמי שלא חשבתי עליו קודם…אבל לא נורא. אני מאוד אוהבת את איך שתיארת את המהות של הרגעים האלו. כמה מעט הם נחשבים בעינינו, עד שהם נעלמים. כך בדיוק אני מרגישה לעיתים כל כך תקופות בחיים שלי. בהתחלה אני לא מבינה מאיפה הטוב הזה נפל עליי, ואז, לאט לאט, אני עושה טעות ומתרגלת אליו. רק כדי לגלות באיזו מהירות הוא יכול להיעלם.
*דסר טוב אחד בא – דבר
זה מאוד נכון. תמיד צריך לדעת לנצל כל הזדמנות טובה או משהו טוב שקורה, כי אין באמת פסגה, אין נקודה כלשהי שצריך להגיע אליה וממנה הכל רק יהיה יותר ויותר טוב. הכל משתנה בחיים וצריך לשמר ולשמור כל נקודת אור שיש.
אהבתי את הקטע, העברת את המשמעות בצורה ממש יפה.
וואו, ממש אהבתי.
הרעיון מדהים ואפשר ממש להתחבר לתיאורים.
מה שכתבת הוא ממש נכון: אנחנו לא מייחסים משמעות לדברים עד שהם נעלמים, וזה נוגע לכל חלק בחיים שלנו, ולא רק לדברים טובים, לצערי.