גשם פריזאי

היא שכבה שם, זיעה קרה יורדת במורד גבה,
בחוץ הגשם לא הפסיק נראה זה היה כאילו לעולם לא יפסק.

היא ידעה שכבר לא יחזור, היא הסתכלה החוצה מן החלון אל הרחוב הפריזאי השקט. הוא לא אוהב אותך חשבה לעצמה, ונזכרה שהיה פעם מישהו שאהב, שהציע לה הכל, שהיה מוכן לעטוף את כל העולם בסרט מתנה בשבילה, אבל זה לא הספיק.
הרפתקאות היא רצתה, לראות את העולם, לחוות, להרגיש.
את צעירה מידי בשביל להתחייב עכשיו, צאי לטרוף את העולם, בכל לילה עיר אחרת, משקה אחר, בחור אחר.
לחיות.
והוא? בינתיים הלך ועטף את העולם בסרט מתנה בשביל מישהי אחרת , ובנה לה בית בפרברים עם גדר לבנה, וחצר ירוקה.

דפיקה בדלת קטעה את מחשבותיה .
כשפתחה את הדלת היה זה רק נער השליחויות של המלון שהביא את החבילה אל החדר הלא נכון.
דמעות החלו לזלוג מעיניה.

שוב נזכרה בבוקר ההוא בחנות הספרים שראתה אותו קורא את המינגווי על שרפרף קטן בפינה, בחור יפה תואר עם זקן קצרצר שעיטר את פניו ומעיל עור חום שהמיס את ליבה.
ובלילה שבא אחריו בדירתו ליד הנהר, איך הם חלקו בקבוק יין צרפתי משובח והוא בישל להם פסטה בולונז.
כשחלקו את המיטה אחר כך התפללה שהבוקר לא יגיע.
לעולם לא תשכח את הלילה הזה, הייתה מוכנה להיות בשבילו הכל, אבל הוא
אהב את אשתו וילדיו.
אולי בעולם אחר אמר שנשק לה לשלום.

ככה זה כשאת טורפת את העולם, לא מוכנה להתחייב לאף אחד.
ואף אחד לא מתחייב אלייך.
הם באים והולכים, חלקם נשואים, חלקם עומדים להתחתן ולחלקם נמאס מלשכב עם אותה חברה.
נפגשים בדרך כלל באותו הבר השכונתי הקטן, מזמינים אותה לשתות, לשוחח, להזדיין.
והיא? רק מנסה למלא את החור בלב.
לא מוותרת, עדיין מחכה, אולי הוא יבוא , אולי הוא יבוא והיא לא תהיה לבד, לא הלילה לא אף פעם.
היא עמדה מול המראה בשמלה השחורה שהיא כל כך אוהבת, נעלה את נעלי העקב ויצאה.

הגשם החזק ששטף את הרחוב הרטיב את שמלתה, בהגיעה אל פניית הרחוב הכל כך מוכרת כבר לא הרגישה כלום.
על תחנת האוטובוס שעל גדת הנהר היה פרוש שלט, פרסומת לבנק כלשהו ובתמונה הייתה משפחה יפה על רקע בית בפרברים עם גדר לבנה וחצר ירוקה.

באותו הערב, באותו בר שכונתי קטן ומוכר, הוא התיישב לידה.
כוס וויסקי בשבילו וכוס יין אדום בשבילה. הם דיברו עד שהברמן הזכיר להם שהוא כבר חייב לסגור, כשליווה אותה לתחנת האוטובוס הם החזיקו ידיים.
הוא נשק לה לפני שעלתה לאוטובוס,
כשירדה בתחנה ליד הנהר ראתה שוב את אותו שלט פרסומת לבנק.

אני לא רוצה הרפתקאות יותר חשבה לעצמה.