גן התענוגות הארציים

אני מסתכלת על הציור שמולי, חושבת. הוא מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון מראה את גן עדן; אדם
וחווה עומדים ליד אלוהים וחיות מסביבם, אוכלות משחקות או סתם נחות. הכל יפה וצבעוני, אבל הטיפשות
שלנו, בני האדם, הורידה אותנו למטה. החלק האמצעי מראה את העולם שהיה יכול להיות לנו (למרות שתמיד
פירשתי את זה בתור העולם שהיה כשהאדם נפל מגן עדן). העולם נחמד ויפה, אגמים כחולים ושדות צבעוניים.
יש הרבה בני אדם, כולם צוחקים ומחייכים, יש כמה שרוכבים על חיות. על המים ישנם בניינים בכחול ואדום,
מעוטרים בזהב. אבל הטיפשות של בני האדם מנעה מאיתנו לחיות בעולם כזה. החלק השלישי מראה את הגיהנום,
או לפי הפירוש שלי העולם עכשיו. אנשים נלחמים ברקע של אש, פסלים לבנים וספינות מלחמה בכל מקום.
בפינה למעלה, חבורת אנשים סוחבת פסל גדול ובפינה למטה איש שוכב מת כשהמגן שלו מונח מעליו.
אני מקווה שהטיפשות שלנו לא תוריד את העולם יותר נמוך מזה.