גיבורי האולימפוס-מוקדש לאולימפוס ולד"ר ינירוש
גיבורים מופיעים בהרבה צורות; בנים, בנות, רזים, שמנים, שריריים, שחומים, לבנים, לובשי משקפיים או מחזיקים עט נוצה כשלמולם קסת דיו.
גיבורים מופיעים בהרבה גוונים; לבנים, שחורים, וורודים, אדומים, שקופים ומדי פעם מעורבבים.
גיבורים מופיעים בהרבה דרכים; מושיעים, זקוקים לעזרה, פוגעים, רגילים, מופיעים ונעלמים, מופיעים ונשארים או שהם פשוט שם.
גיבורים מופיעים במקומות שונים; בסרטים, בספרים, ברשת ובעולם. הם נמצאים סביבי כל יום בכל מקום בו אני נמצאת. אפילו כשאני לבד לגמרי, ישנם גיבורים במחשבותי.
גיבורים מופיעים בגילאים שונים; חלקם בגילי, חולקים איתי את בעיותיהם ואנו נעזרים אחד בשני. חלקם מבוגרים ממני, מגלים לי סודות מחייהם ועוזרים לי עם המידע שנצבר במוחם הקודח. חלקם צעירים ממני, נותנים לי להרגיש רצויה ונחוצה. חלקם? חלקם אני לא בטוחה אפילו, אם הם צעירים או בוגרים, כי הם שילובים של כל הגילאים השונים.
גיבורי האולימפוס גילו לי את סודות האלים, אותם לא אחשוף.
תודה לכם, גיבורי האולימפוס. כעת, תנו לי להפוך ללוחמת גדולה שתגיע לוואלהאלה, מלווה בשירת מלאכים ובסודותיהם של חכמי מצריים הקדמונים.
גיבורי האולימפוס, ועוד הרבה גיבורים;
תודה לכם שהצלתם אותי והחזרתם לי את האור.
תגובות (3)
אני לא חמוד! *ילד בן 9 עם חרב סטגאי, בלבוש שיריון מוכתם בדם, עם חולצה כתומה של המחנה שעליה כתוב ״מוות לרומאים!״ עם כתמי דם וחיוך רצחני על הפרצוף, כאשר לידו, יש 268 גופות, הוא מיתקדם לעברך ומחבק אותך חיבוק שרק תזוזה אחת לא נכונה, ואת מתה- את שמה לב שיש משהוא גדול ומפחיד מאחורייך, הילד הקטן אומר ״לא!״ ורץ לירצוח את המיפלץ, הילד נעלם, ומה שהיה המיפלץ הוא אחת מחדי הקרן של ״מיי ליטל פוני״* ותודה, אגב – מוות לרומאים, זאוס, והרה! הפייסטוס, אתנה, פוסידון, והאדס שולטים!
אומיי, אתה כזה חמודי ><
*החליף לסכין סטגאי שעליו דם זהוב קרוש, מחייך לעברך חייוך רצחני, כשעל ידיו דמם של הרה וזאוס, ושואל אותך בתמימות רצחנית, ״רוצה ללכת לירצוח מישהוא?*