גטסבי הגדול (או: Glamour)
במין מתק שפתיים שכזה,
בחיוך מתחנחן מרוח באודם,
היא עמדה, על כל פניניה השזורים בחוט,
ונוצת הטווס בשערה.
הושיטה לי יד עטויה בכפפה,
לפתה את ידי בעטיפת משי.
עשן הסיגר הארוך בידה לא הותיר מקום לתהייה.
היא, עם שיערה הקצרצר והמיני עטוי הפנינים-
בנוסטלגיה, אני מביט אחור
אל שנות העשרים.
איך שהנשים היו כולן יפות,
ונקודת החן ההיא שכיכבה על לחיין.
עשר שנים של מרטיני יבש וג'אז.
עשור של חוסר שליטה והתפרקות.
היא נתנה לי יד,
כששתינו עד אובדן חושים-
כי היינו ילדי הדור האבוד.
שנות העשרים עברו ממזמן.
וכל העת, אני יושב ותוהה.
תוהה על הזמן שעבר,
הזמן האכזר שלא השאיר אף טיפה מרה אחת
השאיר אותי, במעין התפכחות,
להיזכר בנוצה של טווס.
תגובות (2)
נחמד מאוד
נכון