גבול הפחד.
בס"ד
הם רצו, רצו, רצו מתנשפים. כאשר אחריהם רודף האיום ולפתע, היא נעצרה. הסתובבה לאחור ופשוט נעמדה במקומה.
נמאס לה לברוח.
"מה את עושה?" הוא זעק, אינו מבין מדוע החליטה פתאום שחייה אינם יקרים לה.
"הבנתי משהו." אמרה בשלווה, בשעה שצעדי הרודפים התקרבו.
"יופי! ואולי תסבירי לי אחרי שנברח מפה?" שאל כשהפניקה כבר פורצת מקולו.
"אני לא בורחת יותר."
"מה?!"
"אני לא בורחת. אין לאן. הם יהרגו אותנו כך או כך. פחדתי כל כך, עד שאני לא יכולה לפחד יותר. זהו, חציתי את גבול הפחד".
"השתגעת?!"
"לא, אולי. לא יודעת. אבל אני לא בורחת יותר. אני לא פוחדת. אני מעדיפה לעמוד מולם."
היא הייתה אדישה לנסיונותיו למשוך אותה משם.
היא חצתה את גבול הפחד שלה.
היא עברה כל כך הרבה בזמן האחרון. איבדה הרבה. וכל הזמן הזה פחדה, פחדה, פחדה.
שכבר לא יכלה לספוג זאת, היא הגיע הגיע לגבול שבו כבר לא יכלה לפחוד יותר.
לחשוש?, אולי. לתהות?, כן.
אבל לפחד, לא. כבר לא.
ישנם מצבים בחיים שאחריהם פחד הוא כבר לא אופציה. ומעבר לגבול הפחד הזה שוכנות כמה תחושות.
הראשונה, והחזקה שבהם היא ייאוש. דיכאון. עייפות. לאדם כבר אין כוח לעצמו, לחייו. והכי גרוע- למהותו. והוא מחליט שהוא מואס בהם.
השנייה היא חוסר תחושה, אדישות. האדם ממשיך הלאה ללא מטרה או תקווה. ואינו מרגיש דבר. אין לו שום משמעות במעשיו. לפעמים התוצאות הם כמו הדוגמא הראשונה. ולפעמים, ברוב המקרים, כאשר האדם ממשיך הלאה הוא הוא מוצא סיבות לכך בדרך. הוא מוצא תקווה. הוא מתעורר אט אט.
והשלישית, היא תחושת האנדרנלין.
האדם מלא מרץ ומוכן לפעול.
והיא בחרה באפשרות השלישית של גבול הפחד.
לפעמים כאשר אדם מרגיש שהוא אינו יכול לברוח עוד, הוא מסתובב, ומביט לפחדיו בעיניים.
זה בדרך כלל מבלבל אותם.
והיא הייתה מוכנה ומזומנה להסתכל לפחדיה בעינים. המטרה נסכה בה אומץ. ההחלטה- שלווה.
הוא עדיין לא חצה את גבול הפחד שלו. עדיין לא הבין אותה. הוא חשש מהבאות ועדיין לא התמלא במספיק פחד כדי כדי לפלוט אותו החוצה.
אנשים הם פחדנים מאוד, ולרובם קשה לחצות את גבולות הפחדים שלהם כאשר ובעיקר הם מאויימים על חייהם.
ואז הם הגיעו אליהם, ופתאום הוא חצה את הגבול.
לפעמים מה שנדרש כדי לעבור את הפחד זה לא איום על חיינו, אלא דווקא על חייהם של אחרים. שחשובים בעינינו מאיתנו. שהדאגה לשלומם ממלאת אותנו חרדה. שמטריפה אותנו. אז אנחנו מוצאים את האומץ, או פשוט נדחפים אל מעבר לגבול.
אתם יכולים לתאר לעצמיכם כמה הם הפתיעו את הרודפים שלהם.
תוכלו לנחש את תוצאות הקרב?
תגובות (3)
אהבתי. כתבת (ותיארת) בצורה מעולה ויפה. יש בזה הרבה יותר.
כמו תמיד נהניתי לקרוא :)
אהבתי מאוד. הכתיבה מעולה ובקטע עצמו יש המון חוכמה :)
אהבתי מאוד. כתיבה יפה ושוטפת. יש בסיפור הזה כול כך הרבה תובנות מדהימות שאני ממש אהבתי כמו "לפעמים כשהאדם מרגיש שהוא לא יכול לברוח עוד, הוא מסתובב, ומביט לפחדיו בעיניים." מדהים.