בתוך היער.

בס"ד
בתוך היער עמוק,לילה בין עצים סבוכים ושיחים ירוקים וסבוכים אף יותר. בדיוק באמצע הוא עמד זקוף ויחף על חלקת אדמה קטנה, קרחת יער קוראים לזה ורק הירח שימש לו כפנס רחוב. מטר שבעים ושש של הוא, לבוש בחליפה שחורה עם עניבה צבעונית, ויחף כפי שכבר ציינו. בצידו על האדמה נח לו תיק ג'ימס בונד שחור פתוח לרווחה ומקיא מתוכו ניירות לבנים כתובים בהרבה מילים. הוא לא דיבר, ורק מתח את ידיו כלפי מעלה, למתבונן מהצד היה קשה להחליט אם הוא נמצא שם מרצון ,שמח על החופש שלקח ולכן זרק את נעליו ואת התיק שלו וכעת הוא בהתחברות רוחנית לאדמה ולשקט שמציע היער.
או שלחילופין הוא פשוט ברח מאיזה מקום לא ידוע, איבד את נעליו בדרך, שמט את התיק שלו כשנלחם בנחש אנקונדה קטן שהפתיע אותו מתוך העצים, וכעת הוא מפוחד באמצע היער וחסר עצות לחלוטין איך הוא יוצא מכאן?. הוא ניסה להקשיב עכשיו ולשמוע אולי יש בסביבה עוד מישהו חוץ ממנו.

ואז הופיעו להן שתי גחליליות מהירות וקופצניות, מה רבה הייתה הפתעתו כשהתקרבו אליו והוא ראה שיש להן פנים וגוף קטן ושברירי עטף בשמלה של רקדנית בלט, הם היו וורודות והוא היה המום עוד יותר כשהן פנו אליו ואמרו ביחד "מה שלומך חמוד? ואיך בכלל הגעת לכאן???" הוא חייך חיוך ידידותי כאילו פגש חייזרים ואמר באנגלית " אני בא בשלום ".

הגחליליות האנושיות התיישבו להן על סלע וסימנו לו לשבת גם, הוא חיפש סלע וישב. הן שוב פתחו את הפה והפעם רק אחת דיברה "תחסוך לנו בבקשה את השטויות של אי-טי, אנחנו פיות ולא חייזרים, טוב??? אני חגית בורשטיין פייה מושלמת החל מהיום שנולדתי, אני בעלת תואר לעיצוב תעשייתי של בגדים לחיפושיות, ועובדת כרגע על ליין חדש של תיקיי יד לצרעות…חבל לך על הזמן…שוק אש…".

הוא הביט בה משועשע, מנסה להכיל את כמות המידע שהיא מסרה במשפט אחד ואז שאל "למה דקלה? ועוד בורשטיין???" היא מיהרה לענות בלי להניד מחוש ואמרה "איך רצית שיקראו לי תותית היער? וחוץ מזה אני בורשטיין כי אין פיות ספרדיות…" הפייה השנייה שישבה עד עכשיו בשקט הרימה יד קטנה וחיכתה לאישור לדבר, חגית כאילו ידעה מה היא רוצה להגיד וענתה לה "כן..כן…אני יודעת…את פייה ספרדייה…זה שהתחתנת עם גמד לילה מרוקאי זה לא עושה אותך ספרדייה, את עדיין פייה אשכנזייה, במקור את פיצרבלוך, זוכרת???" הפייה השנייה הורידה את היד הקטנה בחזרה ומלמלה בשקט "רציתי להגיד שקוראים לי ניצן…ניצן בוזגלו".

הוא הקשיב להן בקשב רב עד שלפתע חגית בורשטיין נזכרה שהוא עוד לא ענה להן על השאלה "מה אתה עושה פה בכלל?" אז היא פנתה אליו ואמרה "תגיד לי איש, מה אתה בכלל עושה כאן? זה לא מקום לבניי אדם…בכל זאת אתם כל כך פגיעים וגשמיים…אין לכם טיפה של קסם ופנטזיה…תמיד חושבים על איך לעשות עוד כסף…" היא העיפה מבט בתיק הג'ימס בונד השחור שהיה מפוזר בפינה והמשיכה במהירות "אתה בטח גם כזה…אני רואה לפי התיק שלך של העשירים…כמה את מרוויח בחודש? 10 אלף? 20 אלף? 30 אלף? איזה גשמי אתה, תהיה קצת רוחני תחלום קצת על פיות ועל ארנבים וורודים ועל עליסה בארץ הפלאות…אתה יודע שארץ הפלאות נמצאת קילומטר מכאן בקו אווירי???".

ניצן בוזגלו הפייה שלפה לפתע מהאוויר גלגל מסקנטייפ שחור שהיה אפילו יותר גדול ממנה אך היא הצליחה להסתדר איתו, בלי לדבר היא פשוט חתכה חתיכה קטנה והדביקה אותה על הפה הקטן של בורשטיין שמרוב השוק שלה פשוט פתחה זוג עיניים גדולות והפסיקה לדבר (בגלל המסקנטייפ). נהיה שקט לפתע וניצן בוזגלו פנתה אליו "אני יודעת שהיא מדברת הרבה לפעמים ואני מתנצלת בשמה אבל חוץ מזה היא פייה מקסימה ואני מאוד אוהבת אותה. עכשיו לגביך בן אנוש, איך אמרת שקוראים לך?" הוא ענה "ובכן קוראים לי ניר…ואני לא אגלה לך אם אני ספרדי או אשכנזי…אני לא מוכן להיכנע לשד העדתי הזה…" ניצן מחאה כפיים בעזרת הכנפיים שלה ואמרה: "כל הכבוד על התשובה שלך, כולם שווים, מה זה השטויות האלה ספרדים ואשכנזים???, דרך אגב אתה יודע שהשד העדתי גר בערך 15 עצים מכאן, הוא ישן עכשיו את שנת החורף שלו…הוא כמו דוב…"

ניר נבהל ושאל "מה? יש פה דובים מסתובבים???" וניצן מיהרה להרגיע "לא דובים אמיתיים כמו אצלכם בעולם, כאן יש לנו רק את הדובים של זהבה, משפחה חמודה מאוד. אתה יודע שלא מקבלים אותם באף מסעדה באזור שלנו???" ניר החל לאסוף את הניירות לתוך הג'ימס בונד השחור שלו ואמר "למה? כי הם תמיד מתלוננים שמישהו אכל להם מהצלחת???" ניצן הופתעה "כן…איך ידעת???"

ניר סיים וסגר את הבונד השחור שלו ולהפתעתו לא הייתה גבול כשלפתע הופיעה לה שיירה של גברים בתוך היער אשר פילסו להם דרך בין כל העלים והשיחים בעזרת חרב חדה שהחזיק לא אחר מאשר השחקן שון קונרי, מבט נוסף לעבר השיירה גילה שמי שעוקב אחרי שון הם השחקנים שגילמו את ג'ימס בונד במשך כל השנים, הם צעדו אחריו כמו חיילים ואז נעלמו לחלוטין כמו מרגלים טובים, ניצן וחגית נעלמו גם כן למרות שהן לא היו מרגלות.

ניר שוב עמד לו לבד, קרחת יער, רגליו עדיין יחפות אך זה לא הפריע לו בכלל. מה הוא עושה כאן באמת? לא היה לו שום מושג, הוא שמח להכיר את דקלה ואת ניצן שעשו לו שמח אך נעלמו פתאום. גם הג'ימס בונדים עזבו, אז ניר עצם עיניים ונרדם…

רעש של מכשיר קשר העיר אותו לאחר שלוש דקות וקול נשמע מדבר למרות שלא היה שום מכשיר קשר בסביבה "חלום אדום כאן חלום שחור, שומע??? עבור…" ושוב "חלום אדום איפה אתה? אתה עדיין בתצפית או שעזבת לנו עמדה???" בפעם השלישית נשמע קול אחר "חלום אדום כאן קודקוד 9 אם לא תענה לי עכשיו אני מבטיח לך שאני מוציא אותך ממארבים ותוקע אותך במחסן של הארכיון של היחידה, שמעת אותי???" ניר רצה לענות אך לא היה מכשיר קשר, הוא חשב מהר מה עושים? ואז שם את היד שלו ליד האוזן והפה כמו טלפון ואמר "כאן חלום אדום, אני בעמדה בוודאי, איפה חשבת שאני המפקד???".