בן – שירת הסירנה (מכיל תוכן מיני)

החדרתי בה את הפין שלי, היא החלה לגנוח בחוזקה. קיפלתי את כפות ידיי לאגרופים ונשענתי מעליה כאשר זרועותיי מנגד לסדין ספוג הזיעה. היא תפסה בזרועות שלי וגנחה חזק יותר כאשר אני מגביר את קצב התנועה. הרכנתי מטה לנשק אותה, והיא דחפה בקשיחות את הלשון שלה לתוך הגרון שלי. אהבתי את זה… מאוד. אך כמו כול השאר – היא הייתה חייבת ללכת. גמרתי ונוזל הזרע הותז לכול עבר. לפתע, היא הבחינה בזה והתחילה לצרוח. פעלתי בזריזות ולקחתי את הבקבוק עם הנוזל המרדים, שפכתי מעט ממנו על הכרית וחנקתי אותה. היא התפתלה וקפצה כדג שכרגע הוצא מהמים ונרגעה לאחר מספר שניות. הרמתי אותה בידיי, זרקתיה אל תוך הארון, "חלומות נעימים, מתוקה."

שמי בן, נולדתי בגוף של גבר נאה מאוד, יש לציין, וברשותי פין וגם פות. אני חווה את הדו-עולמיות שבכול דבר וזהו היתרון. בילדותי תמיד התביישתי. לעולם לא חשפתי את גופי, הוא היה די מכוער. הייתה לי בטן נפוחה בגלל שתי מערכות הרבייה שהיו לי, ובמלתחות עם שאר הגברים לא התקלחתי, אך למדתי לאהוב את גופי עם חלוף הזמן. התעמלתי רבות, סידרתי את התפריט התזונתי וכיום אפשר לומר ללא התרברבות שכולם רוצים אותי: שרירי בטן חזקים, חזה גדול וזרועות רחבות. יש עוד משהו אבל כנראה שלא אחשוף זאת כעת.

מידי ערב הייתי יוצא לפאב שבעיר, קראו לו "אייד". הייתי יושב לבד או עם אנשים חדשים שאני פוגש ובסוף הערב הייתי חוזר הביתה עם אישה או גבר, לא משנה לי מי.
זה היה עוד ערב ממוצע בבר. ישבתי בדלפק ובהיתי בברמן היפיפה. היה לי מספיק כסף רק לכמה משקאות. הסתובבתי מאה ושמונים מעלות אחורנית על כיסא הבר והבטתי בקבוצות האנשים. לפתע הבחנתי בקבוצת בנות, הן כולן הביטו בי במבט מחשיד מאוד. אחת מהן קמה והתהלכה לעברי.
"אתה לא האחד איתו חברה שלנו עזבה אתמול?" היא שאלה ומיד נזכרתי שזוהי קבוצת הבנות מאתמול.
"כן, מה נשמע?" עניתי בחיוך רחב.
"אנחנו לא מצליחות להשיג אותה, אתה יודע אולי קרה לה משהו?" ראיתי את המבט המודאג על הפנים שלה.
"לא אני לא יודע, אולי בפעם הבאה תהיו יותר אחראיות על חברה שלכן…" עם כול הצער הייתי חייב לענות לה בחוצפה כדי לגרשה. "מפגר" היא אמרה וצעדה חזרה לשולחן.
מרוב שעמום התחלתי לשרוק, כמה אנשים בהו בי. אחת מהן הייתה בחורה נאה מאוד עם חזה גדול ושיער בלונדיני, חייכתי לכיוונה ונשכתי את השפה בעדינות כאשר אני מסתכל עליה. היא קמה ובאה אליי ואני שרקתי עד שהיא הגיעה: "אתה רוצה שאני ואתה… נקפוץ אליי?" לחשה לי ברכות ללא אף היסוס. "אני מעדיף שנלך אליי" אמרתי. תפסתי את ידה בקשיחות ולקחתי אותה. ושוב בדיוק אותו הסיפור כמו בכול ערב.
אנשים לא יודעים להעריך את נפלאות הטבע, הם חושבים שאני מפלצת מגעילה, והרתיעה שבאה לידי ביטוי בצרחה, מעציבה אותי בכול פעם מחדש. אז אולי אני מעט חריג, אולי מעט מוזר ואולי ההתרחקות ממני היא טבעית אבל אנשים צריכים ללמוד לקבל את האחר ואת השונה – הם צריכים ללמוד לקבל אותי כמו שאני. אני מפלצת.

שוב פעם יום חסר משמעות, וערב נוסף בבר. אך ערב זה אינו דומה לאף אחר, הוא ערב מיוחד. החלטתי לקיים יחסי מין עם הברמן. "בן, השתיין הקבוע שלי, איך אני יכול לעזור לך?" הוא דיבר ללא שום הבעה רגשית, הוא היה חלול מבפנים. "אוי, אתה הולך לעזור לי מאוד הערב" הודעתי לו ברשמיות וראיתי שקצה פיו התעקל במקצת. התחלתי לשרוק שוב תוך כדי שאני משחק עם כוסית האלכוהול, הברמן התקרב והניח את שני מרפקיו על הדלפק: "אני יוצא להפסקה רבע שעה, בוא איתי למעלה" הוא הציע.
"מה כאן? אתה בטוח?" שאלתי מתוך לחץ, ידעתי שזה יהיה מסוכן לעשות את זה בבר, אך נצמדתי לטענה שחיים רק פעם אחת. הוא עלה במדרגות ואני אחריו. נכנסנו לחדר שנראה כמו חדר שינה "כאן אתה מבלה בלילות?" שאלתי מתוך סקרנות והוא הגיב בחיוב. נכנסתי לחדר והדלת נטרקה. הוא התפשט לגמרי ונשכב על המיטה, הוא היה שטוף זימה והביט בי בעיניים חושקות, כמו כולם. ללא הקדמה החדרתי את הפין שלי בישבנו והוא צעק והתנשף בכבדות. לאחר עשר דקות הוצאתי אותו החוצה כי עמדתי לגמור, הברמן תפס את קצה הפין שלי, שלף אולר מזערי מכיוון השידה הצמודה וסייף לי את איבר המין. זעקתי מכאב, צרחתי כמו שלא צרחתי בחיים. נפלתי עם הפנים על הכרית והברמן נעמד מיד. הוא הסתכל לי בעיניים ואמר "זה הסוף לתעלולים שלך חתיכת בן זונה, זה הסוף למשחקי הרדיפות המיניות שלך, חתיכת פריק. מפלצת!"
הוא עזב את החדר ונעל אותי בתוכו, נשכבתי על הגב, כול המיטה הייתה מלאה בדם.
צרחתי את גרוני החוצה לא מתוך כאב, אלא מתוך בושה.

*מתוך יומנו של בן – שירתי האחרונה*