בלי שם/רגש עצוב
הם לא רואים את הכאב שבי,
או מבינים אותו,
אבל מי אני שאאשים אותם,
כשאני מסתירה אותו בכוונה,
במיומנות.
הם לא באמת מתעניינים,
בי,
או במה שקורה לי,
אני רק מישהי שתמיד נמצאת שם,
כזו שאפשר להיעזר בה.
הם לא יודעים איך להתנהג לידי,
ואני לא לידם,
אנחנו רק יושבים קפואים,
בוהים אחד בשני,
אז מה בכלל אנחנו עושים פה?
תגובות (2)
אני כל כך מבינה אותך.. זה לגמרי נכון ולגמרי אמיתי.. הלוואי והיה לי משהו להגיד שיפתור את זה, אבל אין לי כלכך.. אני כאן לכל דבר שאת רק צריכה3>
מה שתמיד עושים – מגששים בלי באמת לדעת איך אחרי דרך לעזור. בשני הצדדים.
קטע מדהים, כמו תמיד. הנושא שכתבת עליו הוא נושא שנגע בי בהרבה נקודות רגישות, וכתבת אותו עם כל כך הרבה חן וכישרון שלא יכולתי שלא לחזור ולקרוא אותו עוד פעם לפני שהתחלתי לכתוב את התגובה, ועוד פעם באמצע. ואני די בטוחה שאני אחזור לקריאה נוספת במהלך הימים הקרובים.
זה היה פשוט נפלא. אני לא חושבת שנשארו עוד דרכים לבטא עד כמה נהנתי מהקטע הזה.