בלב הים יש אי קטן

בלב הים הוא שוכן לו,
אי קטן,
אי שאינו מיושב על ידי בני אדם,
אי יפיפה שלא נגעה בו אצבע אדם.
ליד רצועת החוף,במים הכחולים של הים,
יש סלעים,
סלעים אפורים,
סלעים גדולים.
על סלעים אלו יושבות שלוש בנות יפיפיות,
בנות שאינן בנות אדם,
בנות שלהן יש זנב,
בנות טובות שאינן מחריבות דבר.
הבנות האלה חיות חיים מאושרים,
יש להן אהבה אמיתית,
הן לא צבועות,
על מסכות הן לא שמעו אף פעם.
הן יפות,
לא,הן לא רזות מקלות או בלונדיניות מושלמות עם עיניים תכולות או שום סטיגמה,
הן יפות,
לדעתן,
וזה הכי חושב.
הן שונות ובכל זאת חברות טובות,
אחת כהת עור עם שיער שחור כפחם,אחת חיוורת,שיערה אדמוני ועיניה סגולות והשלישית בעלת שיער ירקרק,גוון שזוף ועיניים חומות.
אחת מלאה אחת רזה ואחת ממוצעת.
אך הן אמיתיות,הן חברות,
הן לא משחיתות את עצמן בשביל אף אחד.
הן עצמן…

בלב הים יש אי בודד,
אי שאינו מיושב על ידי בני אדם,
אי שמח,
אי מאושר,
אי של שמחה ואהבה