ביקשתי מאלוהים אופניים

אמא אמרה לי ללכת לישון, אבל לא הצלחתי להירדם.
"אמא, בבקשה תקני לי אופניים חדשים.. לכל הילדים האחרים יש.." אבל אמא לא הסכימה.
אז ישבתי בחדר חשוך מתחת לסמיכה והתפללתי לאלוהים שיביא לי אופניים.
אופניים חדשות, בצבע.. כחול! שיהיו נוצצות יותר משל כולם ומהירות יותר משל כולם!

כל יום אני ובן הולכים ביחד לבית הספר. אמא של בן היא מאמינה אמיתית, היא תמיד אומרת שדרכיו של האל הן נסתרות ושהוא יודע הכי טוב מכולם. פעם שבן רב עם אחד הילדים בכיתה, אמא שלו אמרה לו שהוא צריך לבקש מאלוהים ומהילד ההוא סליחה, אחרת הוא ילך לגיהנום.
לא בדיוק הבנתי מה זה גיהנום.. למה כרטיס הכניסה לשם הוא סליחה ?

היום בבוקר, בן לא הלך לבית הספר ברגל כי לבן יש אופניים חדשות.
"ואוו בן איזה אופניים! אמא שלך קנתה לך?"
בן חייך ואמר "לא בדיוק" ואני לא הבנתי למה הוא מתכוון.
"אתה יכול לשמור סוד?" בן שאל בשקט ואני הנהנתי
"זוכר את השכן שלי? הגדול מהתיכון? הילד המעצבן הזה?.. אז האופניים הם שלו"
"הוא הסכים להשאיל לך את האופניים?" שאלתי
"לא, אני פשוט גנבתי אותן" בן אמר בביטחון

הרגשתי לא נעים בשביל השכן של בן. אני הייתי עצוב אם היו גונבים לי את האופניים..
אמרתי לבן שיחזיר אותן מיד אחרת הוא ילך לגיהנום, וזה הרי מקום מפחיד עם אנשים רעים.
בן אמר שהוא לא מתכוון להחזיר אותן, כי הוא כבר ביקש מאלוהים סליחה.. אז עכשיו הוא כיפר על המעשים שלו והכל בסדר.

פתאום הכל היה נשמע לי כבר לא הגיוני. מותר לגנוב אם מבקשים סליחה אחרי המעשה?
אלוהים לא ענה לבקשה שלי, ואת האופניים שלי לא קיבלתי..
ואז הבנתי שדרכיו של אלוהים הן פשוט לא אמתיות..