ביסלי וקפה בלונדון

בסוף שכבנו.אני לא יודע מה עשה לה את זה.אולי זה הבולשיט הפסיכולוגי שאני מנסה על בחורות לפעמים.אולי פתאום לראות ישראלי בלונדון.עשה לה משהוא.אולי אני ריבאונד אחרי פרידה?.אולי היא שרלילה,כזאת שקופצת ממיטה למיטה כשמתחשק לה.? האמת שדיברנו קצת היה כיף דווקא אבל ידענו שלא יצא מזה כלום.יצאנו למרפסת של החדר במלון.והיא הציעה לי לעשן איתה ירוק,לקחתי כמה שאכטות.לא משהוא.חומר סוג ב,אבל עדיין תרם לאווירה היא סיפרה לי שהיא יצאה בשאלה."איך בכלל עלו לך השאלות?".היא הסתכלה עליי בעיניים עצובות."השכנים שלנו לא היו דתיים.ופעם אחת אבא שלי שלח אותי לבקש משהוא מהם וראיתי על השידה שלהם ספר אתאיסטי שמדבר על אלוהים.ועל זה שבני האדם המציאו אותו כדי שיהיה להם איזה אישיות ללכת אחריה ושתיתן להם תקווה".הסתכלתי לשמיים ואמרתי לה בלי להסיר את העיניים מהרקיע."נו ומה קרה אחרכך?".היא חייכה קצת."חזרתי אחרי כמה ימים ולקחתי להם אותו בלי שירגישו".הסתכלתי עליה במבט רציני."ואת עדיין מאמינה שהוא למעלה?".היא לבשה פנים רציניות"מה אתה חושב?"."אני חושב שהוא כן קיים פשוט לא מאמין בכל החוקים,אני מאמין שהוא היה רוצה שאני אלך בדרך שאני אבחר"
עכשיו היא הסתכלה לשמיים"אני מפחדת מהיום שאני יאמין שהוא לא קיים".צחקתי קצת."אז את לא שלמה עם היציאה בשאלה שלך?"."הדבר היחיד שמפריע לי זה ההשלכות."."מה ההורים כאילו?".שאלתי אותה."אתה יודע איך גיליתי להם?"."איך?".לא גיליתי, הראתי,יצאתי בצהריים לשופינג.וחזרתי עים בגדים חדשים.לגמרי.גופיות סטרפלס.חצאיות מיני."הבטתי בה רגע ארוך ואז שאלתי."נו ואיך הם קיבלו את זה?".היא סיימה את הג'וינט והניחה את הבדל בתוך עציץ."ההפך ממה שציפיתי".מה הם פירגנו?".שאלתי מופתע."נראה לך?".אמרה לי בגיחוך."התכוונתי ההפך,שאבא שלי נורא היה רגוע,דווקא אמא שלי עשתה את כל הבלאגן"."איזה בלאגן?"."קרעה לי את כל הבגדים החדשים שקניתי.וצעקה עלי.שמופקרות זאת לא דרך חיים.וזה רק הידרדות לתהום בלי תקווה."ואבא שלך?".הוא ישב איתי לשיחה,האמת זאת בקושי הייתה שיחה יותר שתיקה.וזה מה שהכי הפחיד אותי,כאילו הוא כבר וויתר עליי לפני שהלכתי.הוא הסביר לי שאם זאת הדרך שאני רוצה אז הוא מכבד את זה כי אני עדיין הבת שלו והוא מעדיף שאני אחייה מאושרת,מאשר אומללה.אבל שמפה אין דרך חזרה שהוא לא יתמוך בי כלכלית ולא יהיה לי זכויות אצלו."
"איזה זכויות?".שמתי לב שירדה לה דמעה קטנה
"עזוב זה כבר לא משנה"."אם הסיפור קשה לך אז את לא חייבת להמשיך".היא הסתכלה עליי במבט חודר."אתה נורא חמוד אתה יודע?"."חמוד אומרים לכלב לא?".השבתי לה שנינו צחקנו ושתקנו כמה דקות."בא לך קפה?".שאלתי אותה מנסה לשבור את הקרח."האמת שהקפה שלהם במלון גועל נפש.אז נתפשר על תה".הסתכלתי עליה צוחק."נראה לך שאני שותה את הקפה שלהם".הלכתי למזוודה והוצאתי שקית אדומה שחורה,של קפה עלית."די איזה מלך יש לך קפה מהארץ?"."עם קינוח בצד".איזה קינוח?".שאלה אותי במבט לא מבין."ביסלי גריל"."פיששש יפה,אני באתי עם מלא במבה שניגמרו כבר בלילה הראשון".זרקה לעברי."בסוף אני אחשוב.שאת פה בשביל החטיפים ולא בשביל הסקס." עקצתי אותה .היא צחקה את הצחוק היפה שלה." זה מפריע לך?"שאלה."לא זה מפחיד אותי,כשיגמרו החטיפים אני אצטרך לשחד אותך במשהוא אחר.ואין לי"
אחרי כוס קפה.ועוד סשן סוער בין הסדינים.נרדמנו
בבוקר היא כבר לא הייתה.אבל התחתונים שלה כן מונחים בצד המיטה פתאום עלתה לי מחשבה שטותית בראש."מה אם סינדרלה הייתה משאירה במקום הנעל ,איזה חזייה או תחתונים הנסיך המסכן היה צריך לעבור אישה אישה ולבקש ממנה למדוד.תחתונים וחזייה.צחקתי עם עצמי לבד וקמתי להתקלח…