לקרוא בין השורות

היא נשענה על אדן החלון
ונשמה נשימה עמוקה,
לפני שהרשתה לעצמה לענות לטלפון.
"היי"אמר קול בצד השני של הטלפון
"היי"היא אמרה בשקט.
"רק רציתי לשאול איך את מסתדרת"
אמר הקול.
"אני בסדר" היא ענתה והסתכלה מן החלון,
חושבת כמה שקרים היא תצטרך לספר בשיחה הזאת.
"כולם מתנהגים אלייך יפה?" שאל הקול.
"כן"לא.
"יש לך חברים?"
"מלא"אף אחד מהם לא אמיתי.
"איך מזג האויר?"הוא שאל.
"נפלא" יותר מידי נפלא.
"מצאת כבר במי להחליף אותי?"
שאל הקול בגיחוך.
"ברור" מעולם לא ניסיתי אפילו,
משום שאיש לא יוכל להגיע לרף
שהוא הציב.
"את מאושרת שם?" הוא שאל בעצב.
"אין יותר מאושרת ממני"
אין יותר אומללה ממני.
"אז, אני מניח שהפסדתי, אה?"
הוא אמר והחיוך נשמע בקולו.
"לגמרי" לגמרי הפסדת את ההזדמנות
לבלות עם היצור הכי מעורר רחמים בעולם.