בים יש אלמוגים רבים. כך גם אצלנו [:

בים יש אלמוגים רבים. רובם בצבע אפור או חום דהוי, מקובצים יחדיו בזרועות שלובות. הם כולם מזדקרים אל השמש, כולם בעלי אותו מראה ואותו גוון, כולם עושים את אותו הדבר, כביכול הדבר שנכון לעשות.
אבל בכל שונית של אלמוגים אפורים וחומים דהויים שפונים מעלה לעבר השמש, אפשר למצוא אלמוג אחד וורוד שדווקא מחליט שבא לו לפנות אל הצד האפל והעמוק יותר של הים, ולא למעלה אל השמש כמו כולם. או אלמוג אחד שגודלו פי עשר או שתיים- עשרה מאלמוג ממוצע, בצבע צהוב בוהק וזוהר, שבולט מעל כולם. או אלמוג שנולד בצבע כתום ושטוח, ללא זרועות שיוכלו להשתלב עם זרועות שאר האלמוגים, אז הוא שוכב במראה נפול באמצע השונית. או אלמוג אחד שנולד פשוט שונה, בצבע ירוק עם נקודות סגולות, אבל אותו לא רואים בשונית, כי הוא החליט שנמאס לו מכל האלמוגים הדהויים שלובי הזרועות שפונים יחדיו אל השמש, והוא יצא למסע ברחבי האוקיינוס בחיפוש אחר שונית מגוונת ביותר צבעים וצורות מעניינות.

גם החברה שלנו ככה. בכל קבוצת אנשים שחיים ביחד יהיה את האחד הוורוד שרוצה לפנות לכיוון שונה, ואת האחד הצהוב, הבולט, שינהיג את כולם, ואת האחד השונה שלא מצליח להשתלב ולהבין למה הוא שונה. וגם את האחד שנמאס לו ועזב לחפש משהו טוב יותר.
כל שאנחנו צריכים לעשות הוא לקבל את השונה, ולנסות להיות צבעוניים ולא בצבע אפור וחום דהוי, לפנות לכיוונים שונים ולא רק מעלה לעבר השמש.