בחלום
אני אוהב לנפוש בחלומות.
שם אני מטייל ברחבי העולם ואף מעבר לו.
בדמיון שלי אני כוכב מעופף או כלב מדבר או איזה דבר קסום אחר.
בפני ניצבות אינסוף אפשרויות, ואני בוחר בזאת שמוצאת חן בעייני יותר מכולן.
וכשנמאס לי, אני פשוט מתחיל הכל מההתחלה, בוחר באפשרות אחרת.
בחלום אין סבל ואין אנשים עיקשים להתמודד איתם, רק אותי וכל מה שמשרת אותי.
בחלום לא צריך לאכול או לעבוד קשה ואפשר לבלות ככה ימים שלמים בציפה בחלל הריק או בשחייה מתחת לפני האדמה עם דגים תת קרקעיים צבעוניים.
שם יש שירים ונשפים והרפתקאות לאין ספור ולא נורא אם נכשלים כי כלום לא באמת קורה ואין השלכות למעשים.
שם אני מעדיף להימצא רוב הזמן, כי הרבה יותר טוב שם מבחיים.
תגובות (4)
:/ זה הדבר הכי פסימי שקראתי. רק תחשוב על כל הפלא שבחיים. כמה פעמים אתה עומד המום מול החיים? מול הפלא וגווניו? בתוך עצמיך שום דבר לא יפתיע אותך באמת. תחקור, העולם לא עגום. והוא הרבה יותר מעניין מחלום לפעמים דווקא בגלל הסיבות שקראת
ידעתי שחלק מהקוראים ירגישו ככה וברור שחיים מלאים עדיפים על כך חלום, אבל שינה זה ממש מנחם.
חחחחח לא אני סתם מנסה לעודד אותך. עדיף לחלום עד שמשהו מעניין יקרה חח
בס"ד, קטע יפה.. לילה טוב:)