בחירה מתוך חייה של אמנדה פרק שלישי

מקווה שתאהבו את הפרק.
אין לי עוד מה לומר אז.. אני מתחילה.

פרק שלישי:
היום יצאנו לקניון כל הפנימייה כי יש נשף קיץ..
אנה סיפרה שבכל תחילת עונה יש נשף, בכל פעם זה נמצא בפנימייה אחרת הפעם זה היה אצלנו .יש עוד פנימייה של בנים..
אבל לא נעים לי לקנות מהכסף של המנהלת למרות שהסבירה שכל בת בפנימייה.. בכל חודש כל אחת מקבלת חמש מאות שח!
כי מסבירה שזה טובה גדולה לבוא לכאן, לפנימייה כך שלא צריך לשלם הרבה כסף..
למזלי השגתי בעבודה מספיק כסף בעבודה ,לנקות בתים או אפילו לשמור על ילד בן
ארבע, למרות שזה היה קשה היא הצלחתי ולפעמים הייתי מביאה לחם או חלב לבית לפני שהגעתי לכאן, לפנימייה.
בכל מקרה כשהגענו למרכז שבה קונים את הבגדים לנשף, המנהלת ועוזרת שלה אמרו שבערך בשעה מסוימת צריך לחזור לנקודת מפגש. אנה ואני רצנו לחנות בגדים..
מדדנו שמלות כמעט מכל הצבעים!
אבל אנה מצאה שמלה ירוקה יפה המתאימה כמו העיניים הירוקות שלה ,בנוסף קנתה נעלי עקב שחורות עם עקב בינוני ושרשרת מזהב לבן עם ירוק עדין.
היא שילמה ועזרה לי לחפש שמלה בשבילי..
מתוך כל השמלות לא ידעתי מה כדאי לי לקנות, כי אף פעם לא קניתי ולא הייתי כל כך טובה בלבחור ..אז לבסוף מצאתי שמלה בצבע תכלת עם לבן, עם נעלי עקב בצבע לבן עם שרשרת בצבע זהב לבן עדין עם תכלת.
שילמתי גם ולבסוף יצאנו מהחנות, לאחר מכן הלכנו לחנות בגדים רגילה ואנה קנתה חולצה עם חצאית יפה. אני קניתי כמה חולצות, מכנסים ושמלה פשוטה עם סוודר יפה.
וקניתי לאחים שלי כמה בגדים ולאימא שלי שמלה שידעתי שהיא תאהב..כמתנה שהם גידלו אותי תמיד.
חזרנו לנקודת מפגש ועדיין חלק מהבנות לא הגיעו.. ראיתי את גברת ונסה מחייכת עליי וגם אני חייכתי חזרה.
לאחר כמה זמן כל הבנות הגיעו וחזרנו לפנימייה.

כעבור כמה זמן..הגענו לפנימייה.
נכנסנו לפנימייה ,אנה ואני הלכנו לחדר שלנו..
כשנכנסנו סידרנו את הבגדים והבגדים שקניתי למשפחתי המאומצת שמתי בתוך המזוודה.
הבנתי מאנה שהנשף ביום חמישי בערב..
היום יום רביעי לכן מחר זה יום הנשף לכן יום לפני נתנו לנו לקנות.

—————————————————
תמיד שאלתי את עצמי ,איפה המשפחה האמיתית שלי..
הרבה שאלות היו במוחי..
האם הם מתגעגעים עליי?
אם יש לי אחים? אם בכלל הם רצו אותי?
האם הם בכלל חיים או איפה הם נמצאים?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שמעתי משהו קורא לי, אך לא הבנתי מי אבל אז ראיתי את אדוארד.. הוא שאל אותי האם אני בסדר, אם כיף לי כאן.
עניתי ' כ..ן אני בסדר ' ' בנתיים בסדר '..
ענה ' יופי, טוב ביי '.
עניתי בלחש' ביי ' .
חייכתי לעברו והלכתי..

נזכרתי לרגע שעוד מעט יש לי יום הולדת ארבע עשרה, לא שמחתי במיוחד כי כל יום הולדת שלי חגגתי כיום רגיל בלי עוגה או מתנה בגלל שלא היה מספיק כסף..
לא התאכזבתי ששנה שעברה לא קיבלתי כלום ,כי התרגלתי לזה.. לא לחגוג, אף פעם.
גם לא היו לי חברים, משפחתי הייתה החברה היחידה שלי.. כולנו דאגנו לאחד השני ועכשיו לפני כמה שנים הבנתי שאני מאומצת !
הבנתי שכל חיי היו שקר אחד גדול!
אני לא רוצה שירחמו עליי אבל אין כבר לעשות שזה יפסיק..
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קראו לנו לאכול ארוחת ערב.
כולם הלכו אחד אחר השני, וראיתי את החברה של אדוארד ,לינה.
ראיתי אותה לוטשת מבטים בכל הבנות שאדוארד הוא חבר שלה ולא שלהן..
היא עיפה את השיער שלה לאחור וחייכה אל כיוונו של אדוארד וכך גם הוא חייך לעברה.
ריחמתי על אדוארד כי הוא חבר שלה, למרות שאני בת ולא אמורה לרחם עליו.
המנהלת, גברת ונסה החלה לומר את ברכה וכך כולנו הצטרפנו ולבסוף התחלנו לאכול..
ואז התחיל להיות רעש אבל אז גברת גריין הפסיקה את הרעש ,שהיה נורא בשבילה ,עד כדאי כך.
כעבור זמן מה, כשסיימתי לאכול, גברת ונסה קראה לי ואמרה לי שיש אנשים שרוצים לפגוש
אותי.. חשבתי שאלו משפחתי המאומצת אבל לא, אלו היו אנשים שממזמן לא פגשתי אותם ולא זכרתי מי הם..
אלו היו..