בוקר יום שישי
בוקר יום שישי , שונא את הבוקר הזה . זה בוקר שהפרנסה שלי תלויה בהורים שלי .
ואם כל השבוע היה תלוי בהורים שלי אז לא הייתה לי פרנסה בכלל . כמו כל בוקר שישי , אמא שלי קמה חמש עשרה שעות לפני שהיא צריכה לקום באמת . כדי להתאפר וכל השיט הזה .
כמו כל בוקר אבא שלי קם חמש עשרה שניות לפני שהוא צריך לצאת כבר מהבית. בבוקר שישי הוא מקפיץ אותי לרכבת וכמו בכל בוקר שישי אני דופק על הדלתות של הרכבת ומתחנן שיפתחו לי אותם . החמש עשרה שניות של אבא נועדו לשתיית הקפה שלו . הקפה הזה הקפה החשוב הזה הקפה המשובח הזה שאבא שלי לא יכול להתעורר בלעדיו לתפקד בלעדיו ,כמה הרצאות ששמעתי על הקפה הזה . שלא תתבלבלו מדובר פה על קפה רגיל . והוא מסביר על כל השנים האלה שהוא שותה אותו וזה מה שמחזיק אותו ער ובזכותו הוא קם בבוקר . גם ביום שישי הזה התחלתי להקשיב להרצאה שלו עד שאמא נכנסה למטבח ואמרה ״יאללה בוא נזוז עזוב את הקפה אני גם ככה קונה לך כבר חצי שנה קפה ללא קפעין ״ באותו שישי בוקר איחרתי ב 3 שעות לעבודה.
תגובות (0)