בום! / האיש בעל אלף הפנים

הילכתי לי בחדרי, שוב שקוע במחשבות.
ראיתי בימים האחרונים את ההוא שעשה אקזיט בעיתון, את החבר הקרוב שהתחתן והעלה תמונות לפייסבוק מהחתונה שבה הייתי שבוע שעבר ואף את הגילוי המרשים של המדען ההוא מהטכניון.
נמלאתי במחשבות. מה יהיה איתי, מתי כבר יגיע לי שינוי כלשהו?
הרי זה לא שאני לא מתאמץ כמותם, או שאני שונה מהם בהרבה…
לאחר מכן התחילו הויכוחים הפנימיים – "אתה כן שונה מהם", "אתה לא משקיע אפילו עשירית ממה שהם משקיעים" ו"תצא כבר מהבית, ואז אולי תגיע לחתונה" אמר צד אחד בי, בעוד השני צרח לעברו "אני אמנם שונה מהם אך זו לא הסיבה להישארות במקום" ,"אני כן עובד קשה על הדברים שחשובים לי" ו"איך בדיוק, הרי מחירי הדיור עלו ללא קץ ושכרי נשאר במקום".
לאחר ששכחו הדיונים הפנימיים מצאתי זמן להירגע מעט בעודי שוכב במיטתי לקראת השינה, ואז הגיע לי ההבנה, פתאום משהו התפוצץ בי מבפנים, מעין "בום" כזה של הבנה – השינוי בי כבר התרחש, אך בהדרגה, לא משהו שיכלתי לשים לב אליו.
התחלתי לחשוב מתי הפכתי להיות מה שאני היום, אך לא יכלתי לשים את האצבע על מאורע ספציפי, אבל הבום של השינוי עוד שולח הדים לכל עצבי גופי.