בהלווייתי, תעמדי נטולת דמעות
בהלווייתי את תעמדי נטולת דמעות.
דמות קפואה.
אולי תחלוף בך המחשבה להצטער על לכתי, אבל זאת תהיה רק מחשבה שנובעת מהדמעות שתראי סביבך ומהזיכרונות שלנו יחד.
לאחר ההלוויה, אולי אפילו לפני סיומה את תסתלקי בשקט לפני שאיש יראה ולא תחושי כלום מלבד ריק עצום שימלא את כולך.
אז, את תחפשי לעצמך פינה שקטה. תתכנסי בעצמך כפי שאת עושה תמיד ותחבקי בידיך את הגיטרה, תהיה זאת ידך שיודעות רק אהבה אחת-מוזיקה.
את תנגני בלהט שיש רק בך וכשהמוזיקה תעטוף אותך את תגלי שאת כועסת, שמשהו לא הוגן התרחש בעולם כי הרי הייתי אחד האנשים הטובים שפגשת, כן, קצת דרמתית ונוטה לחוסר ביטחון אך בהחלט אפשר לכנות אותי אדם טוב.
אז בכעסך שיופנה כלפי אלוקים את תכעסי שהעולם איבד אותי, שאנשים חסרים אותי
אך לרגע לא תחשבי שאת חסרה אותי, שאת איבדת אותי. מעולם לא היית שלי.
רק החברה הטובה שמעולם לא רצית להיות לי.
תגובות (28)
זה כאב
דווקא את מכולם לא היית אמורה לקרוא.
אבל, אני טועה במשהו?
זה המחיר של עלאת סיפור לאתר שאני משוטטת בו…
ואני לא יודעת. תצטרכי למות כדי שאדע את זה. אבל אני בהחלט מקווה שאת טועה.
נא. תמיד אפשר לדמיין איך זה יהיה.
חוץ מזה שכשאני אמות זה כבר לא יהיה אכפת לי…
ותאמיני לי שיותר משאת תרצי שהתמונה הזאת תהיה שקר אני רוצה שהיא תהיה שקר.
רק, שאנשים לא משנים אופי רק בגלל שמישהו קרוב מת!
אם לא משתנים בגלל כזה דבר, בשביל מה כן?!
חוץ מזה, מי אמר שאני צריכה להשתנות? אולי זה יבוא לי בטבעי?!
בכל אופן, דמעות או לא, צער אני מבטיחה שיהיה שם.
עדי:"צודקת"
תהילה:"אני תמיד צודקת"
עדי: מגלגלת עיניים.
תהילה: מחייכת חיוך ממזרי.
תהילה: צוחקת בקול רם.
אבל רק שתדעי, הייתי בחצי דיכאון כל הבוקר רק בגלל הדבר הזה. זה מוכיח שיש לי סוג כלשהו של רגשות לא?
בגלל זה תקעת בי מבטים מוזרים?
חשבתי שסתם אין לך מצב רוח לטיול…
לא היה לי:(
אבל עכשיו התעודדנו:) (אני מודה שלמוסיקה היה חלק עצום מזה. אז מה?!)
היו לך!
וכן התעודדנו, עד הכריזה הבאה שלי. אבל נראה לי שמשהי אחרת תהיה הקורבן. מקווה שזאת לא תהיה אני…
התכוונתי שלא היה לי מצב רוח.
ובדרך כלל אני לא לוקחת קשה את הכריזות שלך. או של אף אחד. אני מניחה שבגלל שיש פה אמת זה הפך את העניין לנקודה רגישה:(
כן, משהי פעם אמרה לי שאני חסרת טאקט.
שטויות. אותה מישהי אומרת כל הזמן שלא צריך להתאים את מה שאתה רוצה לומר למה שאחרים רוצים לשמוע…
ולכן אם כל הטאקט שנעלם כאן. אני שמחה שכתבתי את השיר….
היי יוקי, התגעגעתי… הקטע עצוב קצת, וכתוב יפה, אהבתי!
תודה סול, גם אני מתגעגעת. בעיקר לחיות ולצחוק של האתר. ולשירים והסיפורים הטובים שהיה לי הכוח והנכונות לשקוע בהם.
זה מוזר, כי בכלל לא התחלתי לכתוב אותו מעצבות, פשוט ניתחתי את הקשר…
וזה לא שאני מאשימה, זאת היא ואני אוהבת אותה ככה. רק שלפעמים יש דברים כואבים בכל מיני אנשים.
כן, אני יודעת. מכירה מקרוב. לצערי..):
אוי!
זה יפהפייה. אני אוהבת את הכתיבה שלך (מה גם שמאוד התגעגעתי אליה בזמן האחרון) יש כאן רגש וגעגוע מסוים, עם ריחוק… אבל אהבה…
אהבתי מאוד♥
תודה סאפ!
לא ממש התעופפו פה מילים יפיפיות וסיפור אדיר ובנוי היטב. כך שהמחמאה שלך היא אדירה!
תודה, תודה, תודה
התגעגת לכתיבה שלי(ופה זה הכל… זה אומר שהתגעגעת אלי?!:-* )
אוהבת
שלום לך, יוקי המוכשרת.
בודד לך? עם כול התשואות שהעריפו עלייך? (; האמת היא שלא ביקרתי באתר מאז השיר האחרון שלי.. תקופה רעה, נקרא לזה. בכל אופן, הקטע שלך היה מצוין! השם היה מעט חושפני, אבל המילים היו יפות מאוד, וכך גם הרעיון. אהבתי את איך שהצגת ושלחת את הקטע אל לב הקורא, עד שצבט בו בסוף היפיפה שלך. מבקשת אני לדעת רק דבר יחדי: האם השראת הסיפור היא משהו שחווית? ואם לא את, מישהי אחרת? אוהבת ומקווה שהפגתי את בדידוך, אליס
בדידותך*
לא קראתי את התגובות, אך עכשיו, כבר אין צורך שתעני ): סבורה כי הבנתי, ומקווה שהכל הסתדר, אליס
מוות זה שנה שעברה השנה זה חופשה כפית בקריביים, יוקי! תהיי חזקה ולוחמת, על תתני לכלום להפיל אותך!. בקשר לקטע קבלת כבר מחמאות רבות, את צריכה גם את שלי? ( זה לא נראה ככה ) ;)
* אל
להלי!
מקסימה שלי!
תודה לא ראיתי אותך עשור…
געגעי
תיאור מדוייק להפליא של ההלוויה שלי, ואולי גם של החבר הכי טוב שלי.
התחברתי מאוד, כתיבה מעולה ויוצאת דופן.
את הסופרת היחידה באתר שאני באמת מעריך ויכול לקרוא את הסיפורים שלה מבלי לאחל שאגיע לסופם.
נחמד לשמוע שוב ממך עדי, התגעגעתי.
תודה רבה!
ממך תמיד נעים לקבל מחמאות