בבקשה תגיד לי ילד

בבקשה תגיד לי ילד,מה מפריע לך,למה בכל יום שאני רואה אותך עינייך רקניות ועצובות.
שמדברים איתך אתה ישר לובש חיוך ומסתיר את כל העצבות אשר נוכחת בפנייך,אבל אתה לא ממש מצליח.
לפני יומיים בערך התחלת לבכות מולי,אחרי זה ששאלתי אותך למה בכית אמרת לי סתם בלי סיבה.
אני לא חושבת שאתה מספר לי את האמת כי אף אחד לא בוכה ככה סתם בלי סיבה.
יש משהו עמוק בתוכך שגורם לכל העצב הזה.
יש לך מצבי רוח משתנים פעם אחת אתה כועס וצועק פעם אחרת אתה מתנצל על ההתנהגות שלך.
אתה מנסה להסתיר את העצבות שלך על ידיי זה שאתה מספר בעצמך בדיחות שלא ממש מצחיקות.
קוראים לך הלא קשור של הכיתה כי אתה תמיד אומר משפטים מפגרים בזמן הלא נכון.
כולם אוהבים אותך אבל לפעמים אתה מרגיש שאתה תורם יותר מדי מעצמך בשבילם ומנסה להתרחק.
הרבה פעמים הייתי מוצאת אותך יושב ומערער בחיים שלי לא ראיתי ילד יושב ושקוע כל כך במחשבות שלו.
יש לך מחברת קטנה שאיתה אתה הולך כמעט לכל מקום לפעמים אני מתפתה להציץ בסיפורים ובסודות שטמונים בתוכה להכיר אותך יותר טוב ממה שאתה נותן להכיר.
להכיר אותך באמת.
ואני מקווה שיום אחד באמת ילד אתה תפתח בפניי ותספר לי את סודותייך ואת מקור דאגתך.
תיתן לי ליטול חלק במשא הכבד שאתה נושא על כתפייך ולעזור לך כדי שתדע שיש כאן בנאדם שבאמת דואג לך ורוצה לעזור לך.
אז יום אחד אוליי ילד אתה תספר לי הכול,וגם אם לא אני תמיד יהיה שם מרחוק ואתמוך.