באמצע הלילה

התעוררתי באמצע הלילה, בגלל החלום שהיה לי. אני לא ממש זוכרת במדויק מה חלמתי, אבל כנראה זה הפחיד אותי. אז התעוררתי.
בהתחלה רק שכבתי במיטה שלי, המיטה הצבעונית שלי, כשגבי אל החדר ומבטי ממוקד בקיר החשוך. ראיתי עכביש קטן מתהלך עליו, וכעבור דקה כבר נפל אל הסדק שבין הקיר למיטתי.
ואז שמעתי רחש מוזר. זה לא נשמע כמו כל הרחשים שאני רגילה לשמוע בדרך כלל מהרחוב בחוץ. זה נשמע יותר כמו נהמה שקטה, של משהו לא אנושי. וגם לא של בעל-חיים כלשהו.
ואז שמעתי 'בום' שקט ליד המיטה שלי. סובבתי לאט את גופי, כשקצב פעימות ליבי מתגבר משנייה לשנייה. ואז, כשגבי היה אל הקיר ואני ראיתי את החדר החשוך, ראיתי משהו מוזר. משהו שאני לעולם לא אשכח.
היה לזה גוף של אדם. הוא היה קירח מכל בחינה, ועורו האפור נראה מתקלף. הוא היה עירום לגמרי.
אבל זה לא היה אדם.
הוא שכב בתנוחת עובר על הרצפה, קרוב למיטתי. נראה היה שהוא שם לב שראיתי אותו והוא סובב את ראשו לעברי.
כמעט שחררתי צרחה.
עיניו היו חלולות. פשוט שקעים ריקים ללא עיניים. אבל נראה היה שהוא רואה אותי.
הוא קם מהרצפה בתנועות איטיות ומקוטעות, ואז נעמד. ידיו היו ארוכות והגיעו כמעט עד הרצפה. ראשו היה כגולגולת מכוסה עור אפור, ישן ומתקלף. הוא לא עמד זקוף – לא בדיוק. הוא גם לא היה כפוף. התנוחה שלו הייתה תנוחה שלא נראתה אנושית.
גובהו היה כמעט שני מטרים. הוא התקרב אליי.
הוא הפחיד אותי. הוא הפחיד אותי. זה הדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו. הוא הפחיד אותי.
אבל הדבר הכי מפחיד היה, שהוא דיבר.
קולו היה שקט אך צורמני וצרוד מאוד. כמוהו, דם קולו לא נשמע אנושי. הוא נשמע כמו דבר-מה מת, ישן, מתקלף.
"מי את?" הוא שאל והניד את ראשו לצד אחד. מבטו לא ניתק ממני אף לא לשנייה.
"א-אליס," גמגמתי בבהלה. היצור נראה כמחייך, למרות שפיו לא זז.
"מ-מה א-אתה רוצה… ממני?" נשמעתי מבוהלת כל-כך. בליבי התפללתי שזה רק עוד סיוט ושאני אתעורר בקרוב.
היצור התקרב צעד נוסף לעברי.
אבל היצור לא ענה על שאלתי.
"אל תדאגי, אני לא אפגע בך…" הוא לחשש.
ואז ידו התרוממה. היא הייתה ארוכה ומלאה בדם קרוש ויבש. ציפורניו היו ארוכות וחדות כתער.
הצרחה נפלטה מפי. ואז היצור הסתובב-

פקחתי את עיניי מתנשפת. נשמתי לרווחה בשל העובדה שהיה זה רק חלום, סיוט. הסתובבתי כך שגבי היה אל הקיר ופניי אל החדר.
ואז ראיתי אותו.
יצור בעל גוף של אדם, עם עור אפור ומתקלף ששכב על הרצפה לא רחוק ממיטתי בתנוחת עובר.
ואז הוא סובב את פניו אל כיווני… והביט בי.