את משחקת בי

"את משחקת בי" אמרת והפסקת את הנשיקה.
"אני לא משחקת, אני פשוט חושקת בגופך כפי שאתה חושק בגופי"
אני עונה, חיוך מתגרה על פניי.
"אין סיכוי" אתה אומר, והחיוך הכי עצוב בעולם מופיע על שפתייך.
"פעם, בכול פעם שהיית כאן, הייתי מתאפק שלא לעשות משהו כזה,
ואחרי שנעלמת, היית צריך לשכוח שאי-פעם רציתי לעשות את זה"
לרגע, נראה לי שאתה קיים רק בשביל להראות לי כמה עיוורת הייתי.
ידייך מרפרפות קלות על צווארי, כאילו שאתה פוחד שפשוט אתפוגג לפתע.
"ולפתע, את שוב מולי, למרות שחשבתי שלעולם לא אראה אותך שוב.
את כולך לרשותי, ואני לא בטוח" אתה אומר, ועינייך עוברות על פני גופי ברעבתנות.
"בטוח במה?" אני ממלמלת, עיניי עצומות למחצה ושפתיי נוגעות לא-נוגעות בשפתייך.
"אני לא בטוח אם אני אוהב אותך, או שונא אותך ורוצה להרוס אותך"
אתה אומר, ולרגע, מאבד את הריכוז ושוקע במשחקי האכזרי.
"זה משנה?"