את לבד

את לבד
לפעמים את עומדת מול הדלת ואין שם אף אחד
ומדי פעם את מדמיינת שאיזה מישהו עומד שם ואת מזמינה אותו להיכנס ולדבר,
בכל זאת אין מי שיקשיב לך וזה חסר.
אז הוא נכנס ואת מציעה לו קפה
אתם מדברים על הא ודא,
את אומרת לו כמה שהכל אצלך נפלא ויפה.
לפתע הוא אומר- אני יודע שאת לבד, אני יודע שקשה לך ואין לך עם מי לדבר, תספרי לי כל מה שעל לבך לשם כך אני כאן, אני חבר.
אז את מספרת לו שאת בודדה,
מספרת לו עד כמה שלא תזיק לך עוד קצת חברה
ועל איך שאת אוהבת לעזור ולהקשיב לבעיות של אחרים
משתוקקת לאיזה חיבוק חם ואוהב שעוטף אותך מחברים,
ואת מספרת לו שלא אכפת לך כבר מה כולם אומרים
מתפללת שיום אחד הם יתחברו אלייך ויראו שיש בך גם דברים טובים.
ולרגע אחד הכל נראה כל כך מושלם,
עד שאת מבינה שהוא לא יושב שם
ומול הדלת לא היה אף אחד
ואת רק מדמיינת, את לבד.