אתה לא קיים יותר

"תקשיבי-"הוא החל להגיד אך היא קטע אותו
"לא. תקשיב אתה לי"קולה רמז על כך שנגמרה לה הסבלנות
"זה לא יכול להמשיך" עיניה היו עצובות,
עצובות יותר מכול דבר שראיתם בחייכם.
"למה?" הוא שאל בקול קטן
"כי אתה רק זיכרון!" היא אמרה
"מה זאת אומרת?"הוא שאל והקמט המוכר הופיע בין עיניו
"אתה לא פה, לא באמת"קולה היה עצוב ודמעות ירדו על לחייה
"אתה פשוט חלק מהדמיון שלי" קולה היה לחישה
"אתה פשוט משהו שאני לא מוכנה לשחרר ואני רואה, שוב ושוב"
קולה רעד"אתה לא באמת כאן,
אבל אני רוצה שתהיה לכן יש את הגרסה הזאת שלך"
היא אמרה והרימה אליו מבט
"אתה לא קיים יותר, אבל לא יכולתי להיפרד"