אפשר רק להסתכל
המבט שלה היה מהופנט, עינייה התמקדו על כל פרט והעריכו אותו בהתלהבות מופנמת, כאלו רוצות להחניק את הרצון והתשוקה. ידיה רצו לגעת, ידיה רצו להשתמש ולנסות. מוחה חיפש שימושים לחפץ, שימושים יצירתיים. היא ספגה הנאה מעצם המחשבה מה היה קורה אילו זה היה שלה. אך היא הייתה רק ילדה שהסתכלה דרך חלון הראווה של חנות רנדומלית. רק ילדה שלעולם ידייה לא יגעו באמת באותו חפץ, או כל חפץ אחר באותה חנות, או כל חפץ אחר בכל חנות אחרת. היא נאנחה בחיוך והמשיכה הלאה, במין שמחה מלאת מרירות. היא ראתה חנויות זוהרות ומלאות בסחורה, היא ראתה אנשים יפים הולכים עם בגדים יפים מחנויות יפות, היא ראתה מסעדות מלאות במאכלים שרק מלדמיין אותה אוכלת אותם היא שבעה. עינייה נצצו אבל משהו בתוכה היה כבוי, היא המופעמת מהיופי ומהערך של המוצרים הנמכרים ואומללה קלות מהידיעה שלא משנה כמה היא שמחה לראות שדברים כאלה קימיים, הם לא קיימים בעולם שלה. עולם שעל כל דבר יפה אפשר רק להסתכל.
תגובות (1)
ואוו! זה מדהים. אני לא יודעת מה בדיוק משך אותי בקטע הזה, אבל הוא גרם לי לקרוא אותו פעמיים (ובקול).
זה תיאורי ועדין ובדיוק באורך הנכון, מעביר את התחושה של הילדה בצורה מקסימה.
אהבתי מאוד