אסור לעולם

It is just too late 06/03/2014 585 צפיות תגובה אחת

"איזה משקפיים מגניבים"
אמרתי וחייכתי.
"רוצה למדוד?" היא שאלה,
והגישה לי אותם.
"לא, הם בטח לא יתאימו לי"
אמרתי בביטול,
"וחוץ מזה, אסור לעולם ללבוש משקפיים
של אנשים אחרים"הוספתי, וחיוכי נעלם.
"למה לא?" היא שאלה ולבדה חזרה את המשקפיים.
"בגלל שיש אמונה כזו, שאם תלבשי את משקפיו,
של אדם אחר, תראי את מותו"
אני, אומרת, ומנסה לשמור על נימה קלילה.
"את מאמינה בזה?" היא שאלה והיטתה את ראשה הצידה.
"פעם לא האמנתי" אמרתי, מקווה כי לא תשאל.
"ועכשיו?" היא שאלה, והתקרבה אליי מעט יותר.
"ואז לבשתי את משקפיה, של אימי"
אמרתי ועיקמתי את אפי.
"בואי רק נגיד שמאז אני פוחד מאבי פחד מוות"


תגובות (1)

אני בשוק. אני המומה.
ואני יותר מכל פוחדת. כתיבה מעולה!!

07/03/2014 16:43
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך