אנקת ייאוש (לפחד מהנשמה)
כולכם מפחדים.
מפחדים מריח. מפחדים מטעם.
אתם מפחדים מדם.
אתם פוחדים להיזרק כמו צעצוע,
פוחדים ליפול.
רוצים לעוף, אבל מפחדים מגבהים.
רוצים להיות חפשיים, אבל מפחדים מחירות.
רוצים לאכול, אבל פוחדים להשמין.
מתרעמים כשפוגעים לכם בחופש הביטוי, אבל מפחדים לדבר.
אתם כבולים, כבולים בשלשלאות הסטנדרט. החברה.
אלו שלשלאות שקל להשתחרר מהן, אם רק רוצים. ואולי אתם רוצים. אבל אתם לא מנסים, כי אתם-
פוחדים.
שאלתם את עצמכם פעם מהו, בעצם, הפחד? אולי לא.
כנראה שלא, כי פחדתם מהתשובה.
כמו סכין בלב. אתם
מפחדים מכאב.
מפחדים משלווה.
פוחדים לעבוד,
פוחדים להיות בטלים.
רוצים הכל, מפחדים מהכל.
זה אבסורדי, אתם לא חושבים?
לפחד מהמוות.
לפחד מהחיים.
תגובות (2)
יפה.
נחמד בהחלט, אבל אני מכיר אדם אחד שהשתחרר מהשרשראות הללו של החברה ויצא לו להסתכל עליה מבחוץ ולהגעל. האדם הזה, כמה מצחיק, הוא אני. החלק העצוב הוא שכשכבר פיתחתי את התיאורייה שלי בענייני החברה לשלמות, הלכתי להרצאה באוניברסיטה על מדעי החברה וגיליתי שכבר חשבו על הכל לפני. כמה מבאס.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.