אני רוצה…

i want you to want me אני רוצה שתרצה אותי
i need you to need me אני צריכה שתצטרך אותי
i'd love you to love me אני אוהב שתאהב אותי
im beggin' you to beg me אני מתחננת שתתכנן אלי

לא משנה כמה פעמים שרתי את השיר בראש,כל פעם ששרתי אותו יותר,יותר הבנתי את המציאות העגומה שמאחרוי השיר, שפשוט מדבר על מישהי שמבקשת מאהובה שיאהב אותה בחזרה ורק אז היא תשמח. כי אם הוא לא יגיד אז היא לא תגיד ואם היא לא תגיד אז היא תשמור את זה בבטן ואם היא תשמור את זהבבטן אז…
וגם אם היא תגיד לעצמה את זה מיליוני פעמים בבטן זה לא ישפר את ההרגשה כי אם הוא לא יאמר אז מה זה שווה?
ולמה בכלל אנחנו צריכים שמישהו יתן לנו אישור להגיד את מה שאנחנו מרגישים? למה אנחנו מתביישים לומר את האמת על עצמנו? למה חינכו אותנו, שלשתף רגשות זאת "פאדיחה" או לא יודעת מה. רק בגלל שהאחר לא מרגיש בה זה לא אומר שזה פחות אמיתי, שזה יעבור? ואם היא תגיד להוא,אבל ההוא לא ירצה אותה, לפחות היא תוכל לעבור הלאה בשקט מבלי לייסר את עצמה קודם? למה?