אני רוצה.

אני רוצה לכתוב, אני רוצה לראות, אני רוצה לקרוא, אני רוצה לאכול, אני רוצה לקבל, אני רוצה לרוץ, ללכת, לשמוע, להרגיש,
אני רוצה להיות.
אני רוצה כל כך הרבה,
ואני אף פעם לא אקבל.
אני רוצה להיות מושא להערצה,
אני רוצה להיות כל כך יפה,
אני רוצה להיות הכל,
אני רוצה ורוצה ורוצה.
אני רוצה להיות מישהי שבאמת עשתה משהו,
אני רוצה לעביר משהו.
אני רוצה ורוצה ורוצה.
ולמה, אם אני כל כך רוצה, למה אני לא יכולה?
למה אני שקועה בתבנית של ה- "רוצה"?
אני מפיקה מעצמי את הטוב ביותר,
ובכל זאת,
זה נשאר רק-
"אני רוצה".