אני רואה אותך
אם הייתי רואה אותך, הייתי אומר לך כמה יפית. כמה השנים האדימו ללחייך וקישטו את זוויות פנייך בתלתלים. אם הייתי רואה אותך, הייתי אומר לך כמה גדלת, והייתי מוסיף במילים מקושטות חיוך. ואני משער שאת יפה, כך היית בפעם האחרונה, כשהזריחה הקרינה אור כתום על פנייך והצל שיחק בחיוכך.
אם הייתי רואה אותך, הייתי מאמץ אותך אליי, ובחנפנותי מלטף. אם הייתי רואה אותך הייתי מתעקש שהתארכת והתמתחת עד לגובה הבניינים המחליפים את רקע הזריחה. ולמרות שכבר שמעת ממני פעמים רבות מספור את המילים היפות, הייתי משמיע אותן שוב בשבילך, כמו בלדה לאישה אהובה. הרי, את כבר אישה אמיתית, לא?
ואיך נראית את כעת? האם האור עוד שוחק את פנייך, והאם הרגש מפזר בעיניך ערפל? כיצד את מרגישה כעת? נאהבת, בודדה? האם אני עוד מתהלך בין זכרונותייך? האם את מסוגלת לשמוע אותי פוסע, ונספג בך מרחוק? תמימות היא אינה דבר שפשוט לזכות בו, ואף קשה יותר לשמור עליה. האם את, אשר נושאת איתך את אמוני, האם שמרת על התמימות שממתיקה הייתה את חיוכך אז, כשראיתיך?
אם הייתי רואה אותך, הייתי ממלא אותי בך, נושם את ריח שיערך ומודה לך כל כך על שאת כאן. אך כשאפגוש אותך, אני אשתוק. המבוכה תטרוק את הלסת שלי, והצבע ייחטף מפני. אני אהיה נבוך ומבויש על שהרשית לי לראות אותך. איני מרגיש חוטא, אך מתחרט, ולא על מה שעוללתי לך. אני לא מצטער שהכאבתי והטחתי בך, והסדקים שבקולי אינם צורבים בו על אותן היבבות שלך, עיני אינן דומעות מן המראה שלך, יושבת ופורסת בייאוש את ידיך, מציעה עצמך לפני, סוללת לי דרך בלית ברירה. אני מתחרט מפני שכעת, אין את סומכת עליי. כעת, אם אחבקך תזכרי גם את בבכי הילדה שלך, ותדעי כי לא למען הריסון שלי הזלת דמעותייך, והרי אני מעולם לא הייתי אדם מרוסן. את תזכרי שבכי של ילד ניצת כשהוא דואב ושקוע בכאבו, וכאב נקטע מהלכיו הפיזיים כאשר אין ביכולתך להפסיקו.
אך כעת את כאן, יפה כשציפיתי וגבוהה כעץ אלון, מפסיקה אותי.
תגובות (12)
זאת פעם ראשונה שאני קוראת קטע שלך ואני חייבת להגיד לך שהיא יפיפה. התחברתי מאוד ודמיינתי איך אדם שפעם כל כל אהבתי והיום הוא כבר לא חלק מהחיים שלי אומר לי את זה. התרגשתי והתחברתי. תמשיכי לכתוב את בהחלט מלאת כישרון. תודה על מה שגרמת לי להרגיש.
שהוא*
הו, וואו. אני כל כך כל כך מודה לך, אני מוחמאת מאוד, אף על פי שאיני מסכימה איתך. אני באמת באמת מודה לך על כל הדברים היפים שכתבת(אם כי, אני לא בטוחה שהקטע שלי הרוויח אותן). רק רציתי לשאול, זה הזכיר לך אדם שאהבת? אני לא בטוחה אם אהבתי את מי שכתבתי עליו את הקטע, אבל אני מחויבת אליו, ומכירה אותו הרבה הרבה זמן. איכפת לך אם אשאל איזה מן אדם הוא?
אשמח לקרוא גם כמה דברים שלך, אליס
נהדר.
תודה רבה. גם איתך מולך אני אמחה לי בשקט, אבל אני שמחה שאת חושבת ככה. אני באמת מאוד מתנצלת על השאלה החצופה שלי.
למה את חושבת שהקטע שלך לא הרוויח את המילים שלי? אשמח לקבל תשובה כי זה נראה שאת לא מעריכה את מה שאת כותבת. והאדם שהתכוונתי אליו היה אדם שפעם אהבתי מאוד, הוא היה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, אבל היום הוא כלום ושוב דבר, הוא פגע בי בצורה שאין מחילה על כך. והקטע פשוט הזכיר לי אותו ואת המילים היפות שפעם הוא היה אומר לי. גם לא התראינו הרבה זמן ובטוחה שלא נתראה גם. אז שוב הקטע שלך פשוט הציף בי משהו.
אני שמחה שגרמתי לך לחוש משהו, ומתנצלת מעומק ליבי על שעוררתי בך חוויה לא נעימה. הסיפור שלי כתוב מנקודת מבט של אדם שכתבתי עליו פה הרבה, הוא גם עשה משהו שהיום אני לא רואה כראוי למחילה, אבל פעם הייתי נוהגת לסלוח לו על המעשים שלו שלוש פעמים בשבוע לפחות. טוב, את כנראה מדברת על אדם שאת יכולה להתנתק ממנו, אבל הסיפור שלי הוא על אבא שלי, ככה שהוא עדיין חלק מהחיים שלי בין אם אני רוצה בכך או לא. למה שאני חושבת שהקטע שלי לא ראוי לזה? אני מניחה שהתשובה לכך הוא שהוא לא. אני לא כותבת טוב, ואני לא כותבת יפה, למעשה, אני לא מסוגלת לעשות שום דבר בכלל. את צודקת, אני לא מעריכה את מה שאני כותבת, מפני שהכתיבה שלי היא אינה ראויה להערכה. וההערכה שלי לא ראויה להיות בעלת משמעות. אני כותבת מרחוק, כאילו הדמויות אינן קשורות אליי. אני כותבת על מקומות רחוקים ממני ולרוב מנקודת המבט של ילד ולא ילדה. אני מתחבאת לי מאחורי הקטעים שלי, למה שהם יהיו מוערכים? הם מסכה עלובה, לבחורה עלובה אפילו יותר. אני מתנצלת על החוצפה שלי, אך צר לי, בזבזת את המילים שלך על קטע שלא היה שווה אותן. בכל זאת, אני מודה לך.
היי. תקשיבי. את כן כותבת טוב. לא שאין לך מה להשתפר אבל הזמן ואת עצמך תעשו את השינויים הנדרשים. גם לי גרמת בטקסט שלך להרהר ביותר מאישה אחת שאהבת.י ומה הייתי אומר לה לו נפגשנו היום. כלומר, הזדהיתי עם הסיפור שלך. בבקשה תתחילי להאמין בעצמך כי אף אחד לא יעשה זאת במקומך. ואם אנשים כתבו לך שהם אהבו את מה שקראו אז את צריכה לכבד אותם בכך שתכבדי את עצמך ואת הסיפורים הראויים שאת כותבת.
אני מאוד מכבדת כל אחד ואחד מכם. אני מכבדת את הדעות והרצונות שלכם, פשוט לא לחלוטין סומכת על השיפוט שלכם. זה לא שאני לא שמחה לקרוא את הדעות הפוזיטיביות שלכם, אני פשוט לא סומכת עליהן שיבנו את ההשקפה שלי על עצמי. קשה לי לשנות את הצורה בה אני רואה את הכתיבה שלי, אך אני מאושרת לשמוע שגם אתה מצאת נקודה למחשבה בקטע שלי. אני לא מתכוונת להרגיז אותך, באופן ברור יש לך נסיון רחב יותר משלי, ואתה כמובן גם מבוגר ממני בלא מעט שנים, אך אתה זר לי, וכך גם חוות דעתך. אני לא מבוגרת, אבל בסך הכל, אני נמצאת כאן כמה שנים, ולאורך כולן, אני לא חושבת ש"לכבד את עצמי" היה משהו שנהגתי לקחת ברצינות כמשהו ליישום, וגם לא כרגע. אני לא מתנגדת לכבד אתכם, אני מתנצלת אם השארתי את הרושם הזה. וה"אני עצמי" ההוא שישנה את הכתיבה שלי הוא לא אחד שאני סומכת עליו או רוצה בו. אני מודעת לכך שאיש לא יאמין במישהו שלא מאמין בעצמו,ולצערי, זה סיכון שאני עדיין לוקחת. אני בהחלט מקווה שאתה יודע כי אני מעריכה מאוד את דעתך, אפילו כזר. אני מעריכה אותה כדעה השייכת לאדם שבחר לומר לי את דעתו על הכתיבה שלי, ועל הדרך בה אני מנהלת את הביקורת שלי עליה. אם זה מפריע למישהו, אני אשתדל להימנע מלהשמיע את הביקורת שלי על הקטעים שלי, האם זה יגרום לכם להרגיש יותר בנוח? אם כן, אני אשמח לנסות זאת. סיפורים ראויים זה משהו מעט גדול להגיד, אך אני מודה לך שבחרת לתאר אותם כך, אפילו אם רק להבהרת נקודה. באשר להזדהות שלך, אני מאוד מקווה שאתה לא ביצעת את המעשים המתוארים בקטע שלי לאיש, אפילו אם בקטע הספציפי הזה הם אינם מפורטים. המעשים האלו גורמים לאלו הסופגים אותם לחוש אשמים יותר מאלו העושים אותם, בנסיבות מסוימות. בכל אופן, תודה לך.
ואוו! צר לי לשמוע שהאדם הזה הוא אבא שלך, אני מתארת לעצמי כמה שזה קשה. להפך, עוררת בי חוויה מרגשת מעין סחפת אותי להרגיש משהו טוב אחרי כל הרע. אם תשאלי אותי כותב טוב הוא אחד שמצליח לרגש, כזה שגורם לקורא לקחת את הקטע למקומות האישיים שלו. ואת בהחלט עשית את זה. אפילו שבשבילך הוא כתוב על אביך למישהו אחר זה יכול להיות כל אחד. את מרגשת ודם וגם אם קשה לך לקבל את זה וחבל יש אנשים שאוהבים את זה. מקווה שיום יבוא ותעריכי. שולחת לך ים חיזוקים. תודה רבה, לילו <3.
ממ.. אולי הגזמתי בתיאור שלו, אני מניחה שיש כאלו הסובלים מבעיות חמורות הרבה הרבה יותר משלי. אני מאוד מאוד שמחה לשמוע שעוררתי אצלך משהו, ושלפי ההגדרה שלך יש משהו לא רע בכתיבה שלי, ואני מאוד מעריכה את היכולת שלך לומר דבר כזה. אשמח לשמוע עוד ממך ולקרוא קצת גם עלייך. בתודה, אליס
אליס יקרה, כתבתי לך גם בקטע שלי אשמח שנדבר באימייל :)