אני מתחנן

"רק פעם אחת אחרונה"
הוא אמר, אך הייתי עסוקה מכדי לשים לב.
"אני מתחנן, תבואי איתי רק עוד פעם אחת"
הוא המשיך וממש יכולתי לשמוע שהוא על סף יאוש.
"את יודע שיש לי חיים משלי, ושאני לא יכולה
להיות הזנב שלך כול הזמן" אמרתי וחזרתי אל ציורי.
"אז תהיי הזנב שלי רק הפעם, אני נשבע בהערכה העצמית
שלני שזאת הפעם האחרונה" הוא אומר ואני שומעת את צעדיו.
הוא עושה את זה כשהוא לחוץ,
הוא עושה סיבובים, אני זוכרת שפעם אחת, הוא היה כול-כך לחוץ
שהוא כמעט עשה חור ברצפה.
"ביייפ" אני עונה לו, כי עד כמה שהוא נחמד ומיואש,
פשוט אין לי כוח יותר.
"אתה יודע מה זה?" שאלתי והתיישבתי בשיכול רגליים.
"זה היה הערכה העצמית שלך מתה" אני עונה,
ומנסה לסדר את שיערי.
"עכשיו לך ותחפש פתיה אחרת"