אני מתה,לא אכפת לי

שחר, זה עצוב:(
את בדיכאון לאחרונה, הכל בסדר?

שחר, הכל בסדר אצלך..?

אני נמצאת בבית הספר כמעט כל יום עד ארבע…
זה כמעט חצי יום!
וקשה לי להיות שם שכל יום אני קמה בבוקר ושואל את עצמי:
״איך ירדו עלי היום? מה יעשו לי היום? כמה סתומה יחליטו שאני היום?״
קשה.

כנסי למייל :(

זה כתוב יפה, אם זה מעודד אותך. אם את רוצה לדבר עם מישהו על זה, אני מנדבת את עצמי. אני חושבת שיכול להיות ששיתוף של מישהו אחר, באנונימיות, יוכל לעזור לך (גם אני אנונימית, ולא, לא באמת קוראים לי גאיה. זה סיפור ארוך).

יואוו אני כל כך מרגישה את ההרגשה…אני רבתי עם חברות שלי בגלל זה…
ובגלל שרבתי איתם עברתי חרם…זה קרה לפני. שנתיים..
אבל אני עצמי הבנתי שאני לא פראיירית של אף אחד…
וקמתי לתחייה…
אם את צריכה לדבר זה המייל שלי: [email protected]

אני מכירה את הרגשה של "חברות"ממש טובות!
אם את רוצה לדבר עם מישהו לשפוך הכול את מוזמנת לפנות אלי:
[email protected]
♥♥♥לין

מכירה את זה.. לי יש את זה קצת פחות בכיתה אבל ביישוב… די נוראי לי.
כדאי לך לדבר עם מישהי שאולי תתן לך עצה, או סתם לדבר איתה. תדעי שבאמת יכול להיות שיש שם מישהי בשבילך ואת אפילו לא יודעת. המצב שלי היה נוראי ועכשיו יש לי בערך 4 חברות ממש טובות(שתיים מהם הם חברות הכי טובות אז את בעצם קצת נתקעת ביניהם לפעמים ועוד אחת אני בקשר איתה רק בגלל הבנות האחרות בערך) ולפני זה לא ממש דיברתי איתם… היה בנינו בערך "שלום שלום" פחות או יותר.
אם את רוצה תמיד פה בשבילך כדי לעזור:)
ואני בטוחה שכולם באתר ככה:)