אני מעדיף לחשוב שהיה לך סיכוי

"את רוח רפאים" הוא אמר לעברי,
אך אני לא הנדתי עפעף.
"כמוני כמוך"זרקתי לעברו.
"אני לא רוח רפאים" הוא אמר ונעמד מולי.
"באמת?" שאלתי אותו והרמתי אליו את מבטי.
"כי ככול הידוע לי, שנינו מתנו כאשר המטוס התרסק"
הוספתי.
"אני לא מתי אז" הוא עונה לי והתרחק מעט.
"צודק. טעות שלי" אמרתי לו.
"מה שקרה לאחר מכן, הרג אותך"
אמרתי לו והעברתי בעדינות את ידי על
צלקותיו.
"אולי. אבל אני הצלחתי לחזור לחיים"
הוא אמר בעדינות.
"אבל את, מעולם לא הצלחת"
הוא ליטף קלות את לחיי.
"ולפעמים, אני חושב שזאת אשמתי"
בקולו הייתה אשמה, ונראה כי הוא אפילו
לא מתאמץ להסתיר אותה.
"אשמתי על כך שנתתי לך לשקוע עמוק כול כך"
דמעה יחידה ירדה במורד לחיו.
"זאת לא אשמתו של איש" אמרתי לו בחיוך.
"טוב, אולי רק אשמתי, אבל ברור לא שלך"
אמרתי לו וגלגלתי את עיניי.
"זאת אומרת, לא יכולת לעשות דבר"
אמרתי לעברו.
"כנראה" הוא אמר.
"אבל, אני מעדיף לחשוב, שהיה לך סיכוי"