אני ואתה לא נשנה את העולם.
" אנשים יכולים לשנות את העולם. הרבה אנשים עשו דברים שהם יוצאי דופן. בהתחלה החברה לא קיבלה אותם אך לאחר מותם-"
היילי קמה נעמדה וצעקה "איזה שטויות את מדברת! "
היילי היא תלמידת בית הספר שלי.
אף פעם לא ראיתי אותה יותר מידיי.
היא קצת מפחידה אותי ,עם כל השחור שהיא לובשת ושמה על העיניים בכמויות. האיפור שלה משתלב עם מבט השנאה והכאב התמידי שיש לה.
באופן מפתיע, עכשיו היא נראתה כואבת יותר ממה שהיה נדמה שאפשר.
"אנשים הם כמו גרגירי חול בתוך בריכה ענקית.
את, ואפילו כולנו לא יכולים להוות חצי מהגרגירים.
אנחנו כלום. אין לנו השפעה.
האם כמה גרגירי חול יכולים להפוך בוץ לחול? לא !!!
כך גם אנחנו. חלק קטן ומיותר ממעגל החיים. כמו מלא כוכבים קטנים שתלויים בשמיים ונועדו רק על מנת להאיר.
אם אחד מאיתנו או אפילו 15000, לצורך העניין, מאיתנו ימותו אנחנו לא נשנה כלום. העולם ימשיך להתקיים. אנשים ילכו למסיבות. מים ימשיכו לזרום בנהר. ואחרי חודש ישכחו מזה בשאר העולם. אנחנו פשוט מיותרים, עלובים, שנועדו לשרת יישות מיסטית בלתי נראית או משהו בסגנון. "
היא דיברה מהר ואפילו לא הסתכלה על אף אחד.
לא על המנהלת המומה לאחר שהטקס נעצר, לא על התלמידים הנבוכים שלא הייתה להם שום תשובה מספיק טובה בשבילה.
צלצול. כל אחד חזר בחוסר חשק לכיתתו. היילי דיכאה את כולנו.
תגובות (3)
קראתי את הסיפור הזה אתמול, וחשבתי איך אני הייתי עונה להיילי (ולך?), ואחרי שכבר ניסחתי תשובה (ארוכה כהרגלי) ותכננתי לכתוב לך אותה הבוקר, קראתי את הטקסט האחרון שפרסמת, וחשבתי שראוי לעסוק בו קודם, ואני בספק אם את פנויה כרגע לשיחה פילוסופית. אבל כן, אני חושב שגם את יכולה לשנות את העולם, ולמעשה אני חושב שאת אפילו כבר עושה את זה, ועם זאת את צודקת שיש איזו חוסר משמעות. יש כאן דואליות יפה. אני מקווה שיום אחד יצא לנו לדבר על זה.
אהבתי, זה קצר ולעניין והתיאורים טובים
תודה על התגובות!!
הנושא הזה מאוד מעסיק אותי. ניסיתי לכתוב מנקודת מבט שונה מרוב נקודות המבט של רוב האנשים.
3>