אני האמיתית

אני לא יודעת למה אני ממשיכה לכתוב לו, למה הוא משיב לי, הרי אין לזה עתיד.
הוא לא יודע מי אני באמת, הוא לא רוצה לדעת מי אני באמת, בעיקר בגלל שהוא חושב שזאת הגרסה האמיתית שלי.
אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל הקטע הוא, שלפעמים אני באמת אני כאשר אני מדברת איתו, אך רוב הזמן, אני מי שהוא רוצה שאהיה.
אני אותה נערה במצוקה אשר רק מחכה לרגע בו הוא יוכל להציל אותי. אני מלמדת אותו לאהוב את חייו ולרצות לשאוף ליותר, הוא חושב שאני עושה את זה, בלי לשים לב, פשוט בגלל שזו מי שאני, אך באמת היא שאני לא עושה דבר בלי לשים לחשוב על זה קודם, או לפחות כך זה כאשר אני מדברת איתו.
אני חוששת שאם אתן לו לראות מי אני באמת, שאם אשכח לשים לב למה שאני אומרת לו, זה ישנה את הדרך בה הוא רואה אותי, שזה יגרום לו להפסיק לדבר איתי.
אני לא בטוחה שאוכל להתמודד עם הידיעה שהרסתי את מערכת היחסים שלי איתו, לא בגלל דבר כל-כך קטן, לא בגלל שפעם אחת בחיי רציתי להיות אני האמיתית ליד מישהו.
אבל אני מניחה שזה דבר מטומטם לרצות, מישהו שיבין אותי בצורה מושלמת כאשר הוא אפילו לא באמת מכיר אותי, כאשר כבר איבדתי כל אפשרות שהוא יוכל להכיר אותי באמת.
ובכל זאת אני ממשיכה בשקר הזה בו אני חיה, לפעמים אני חושבת שזה פשוט הדרך שלי להיות מי שתמיד חשבתי שאגדל להיות, בפעמים אחרות אני מבינה שאני פשוט שונאת את עצמי.
יש ימים בהם הסיבה היחידה לזה שאני קמה בבוקר היא בשביל לדבר איתו, ואני יודעת היטב כמה מטופש זה נשמע אך אני לא יכולה לעצור בעצמי, הוא כל מה שנשאר לי בעולם המוזר הזה.
היו כמה פעמים שניסיתי למצוא מישהו כמוהו בחיים האמיתיים שלי, אך איש לא גורם לי כמו שהוא גורם לי, אני לא יכולה לדבר עם איש כמו שאני מדברת איתו, אני פשוט מרגישה כמו גרסה זולה ולא טובה מספיק של מה שמצפים ממני להיות, כאילו, אני פשוט לא שווה מערכת יחסים אמיתית כזו.
וזה לא שאני מחפשת רומנטיקה, לא, אני לא צריכה אהבה מהסוג הזה, אני לא חייבת אותה, אני פשוט צריכה מישהו שיהיה שם, גם אם הוא לא באמת יודע בשביל מי הוא נמצא שם.
אני שולחת מבט בהודעה האחרונה שהוא שלח לי ואני מבינה כמה נמאס לי מכל המשחק הזה. אני עומדת לומר לו את האמת, ואם הוא עומד לזרוק אותי לעזאזל, לפחות אני אדע שהוא עושה את זה, בגלל מי שאני באמת ולא בגלל שהאשליה שמכרתי לו עשתה משהו לא נכון.