אני אוהבת אותך

אני אהבתי אותך, אתה יודע?
אני ממש ממש, אהבתי אותך.
אני עדיין אוהבת אותך, בכל נשמתי, ואני מצטערת.
אני כל-כך מצטערת, על הכול, אבל בעיקר, אני מצטערת על זה שזה נגמר.
אני מבינה שהזמן האחרון שבילינו ביחד, לא היה מהטובים ביותר, רבנו לא מעט, והיו הרבה מבטים כועסים, אולי אפילו כמה שונאים.
אבל אני פשוט רוצה להגיד, שלא חשוב מה היה ומה יקרה, אני אוהבת אותך.
ואני מצטערת, על כך שנמאס לי.
אני באמת מצטערת, אבל אני לא יכולה יותר, אני לא יכולה לחיות ככה יותר.
כשמצאת אותי, הייתי אבודה, הייתי כמעט באותו מקום בו אני עכשיו, רק שאז, לא ידעתי שיש לעולם כל-כך הרבה להציע.
חשבתי אז, שאין לי דבר, לא ידעתי שיש לי אהבה להציע, אך עכשיו, באמת שאין לי דבר, אפילו קמצוץ זעיר לא נותר, הכול נתתי לך, ואתה כבר לא צריך את אהבתי.
אתה היית הדבר הטוב ביותר בחיי, ואני מבינה, באמת שאני מבינה.
לא יכולת להישאר איתי, אני הייתי שק של צרות בצורת נערה.
לא היה יוצא לך שום דבר טוב מהקשר איתי.
אז, אני פשוט רוצה להודות לך, על כל מה שעשית עבורי, על כל מה שהראית, ולימדת אותי.
אני מניחה שרוב הסיכויים שלא תראה בכלל את המכתב הזה, ואם תראה, תדע שכבר מאוחר מידי.
אוהבת,
באמת שאוהבת.