אנחנו עדיין נערים

אני חברי וחברתו הלכנו הם חגגו להם שנתיים הם נראו ממש מאושרים ביחד צוחקים להם ומתנשקים מתחת לעץ הזית הישן במקום בוא נפגשו לראשונה, הייתי מאושר בשבילו אבל היה משהו שהפריע לי משהו שלא עזב אותי ידעתי שמשהו לא בסדר במה שקורה כאן, ותמיד קנאתי בהם כיוון שגם לי הייתה חברה, אבל היא נפרדה ממני ושברה לי את הלב ותמיד פחדתי על חברי, אבל כשזה יקרה אני יתמוך בוא וכן היום הזה הגיעה היא נפרדה ממנו. הוא לא בכה הוא לא עשה כלום פשוט צחק.
הוא עומד לידי וצוחק בלי שום סיבה הוא אמור להיות מופתע לחשוב מה קרה ? מה עשיתי שמגיע לי את זה? ושאלתי אותו "אתה אמור להיות עצוב היא הייתה האהבה הראשונה שלך" חברי צחק וענה "זאת אהבת נעורים זה לא כאילו אני לא אתאהב שוב או שהייתי אמור להתחתן איתה או משהו"
ומאותו יום למדתי שלא כל דבר צריך לעשות ממנו עניין גדול כי אנחנו עדיין נערים.