אם רק הייתה…

לא קל להיות לבד בעולם,

ברגע שאתה לבד בכל הכאוס הזה מאבדים את זה,

כי אנחנו לא מתוכנתים להיות לבד, כל אחד מאיתנו מגיע לו חום ואהבה.

וברגע שאין את זה.

הדרך היחידה לשרוד בעולם הזה הוא במצב הישרדותי.

רק חושבים איך נעבור את היום.

בלי מטרה,

בלי אש שתבעיר את ליבנו וסיבה לקום בגללה.

הכל שטוח, הכל ריק, כשאין לך אחד שאתה יכול להתפרק,

להיות אתה, לא להיות לבד.

תוהה אם רק היה יותר בעולם חום ואהבה,

חמלה כלפי האחר.

בלי לשפוט כי הרי אנחנו לא יודעים עם הוא אהוב או שורד.

רק לחשוב על התחושה הזאת של אדם שמסתובב בעולם בלי טיפת אהבה,

בטח יומו הופך להיות קודר וקר.

הנפש היא כל כך קרירה עד שהיא הופכת לקרח ובשנייה היא יכולה להתנפץ ולהישבר.

אך רק עם היינו מחממים את ליבנו, ליבנו היה מתעורר וכך גם כל גופנו,

דם שזורם במהירות לכל תא ותא, נשימה שמלאה בחיות ואור בעיניים שממגנטות אותנו.

הייתה לנו סיבה לחייך ולחיות ולהיות חלק בעולם שהוא יפה.

זה כל כך ממלא לחשוב שאתה חלק ממשהו שהוא הרבה יותר גדול ממך, ויש לך סיבה להיות בעולמך.

הדבר הכי קשה בעולם זה להיות לבד.

איך נחמם את גופנו הקר?

רק בעזרת אמונה שיש שם אחד שיעזור לנו בכך.