אם הייתה לי משאלה…?

ישבנו ביחד על אותו שולחן.
ארוחת שבת רגילה.
אבל התפתחה שיחה מעניינת,
ובאופן לא צפוי דיברנו על משאלות.

"אילו הייתה לי משאלה!" הכריז אבא שלי בחיוך.
"הייתי מבקש דירה משלי…" הוא התיישב חזרה במבט מאוכזב.
"אילו *לי* הייתה משאלה…" אחי הגדול אמר.
"הייתי מבקש שלא יהיו לימודים.." הוא אמר בחיוך וחזר לאוכל שלו.
"אילו לי הייתה משאלה…" אחותי הגדולה התחילה.
"הייתי מבקשת בריאות…" המשיכה בחיוך.

כמובן… כולם מבקשים דברים חומריים.
חוץ מאחותי שביקשה בריאות.

"מה איתך?" שאל אבא שלי.
"מה את היית מבקשת?" הוא המשיך בחיוכו האוהב.

חשבתי על זה שוב ושוב.
לא עלה לי שום משאלה טובה מספיק.
כסף? בית?מכונית?חברים?חולצה חדשה?
כל הדברים האלא פשוט לא דיברו אליי.
אבל ידעתי מה אני רוצה.

"הייתי מבקשת פתק החלפה…" אמרתי בפשטות.