אירוניה 9 | הטבעת
*הסיפור אינו המשך לסיפורים הקודמים*
~אירוניה 9~
סיפורינו מתחיל כאשר ילדה אחת בת שלוש עשרה משאילה מחברתה טבעת קטנה ויפה. הילדה הבטיחה לחברתה שתחזיר לה אותה תוך שבוע. היא הסכימה והילדה הייתה מאושרת.
לאחר ארבעה ימים התפלאה הילדה לגלות שהיא לא מוצאת את הטבעת. היא חיפשה אותה במשך מלא זמן ובכל המקומות שבהם היא הייתה ולא מצאה אותה בשום מקום. היא חשבה מה לעשות ומה לומר לילדה שממנה לקחה את הטבעת.
החליטה הילדה ללכת לחנות ולבדוק כמה עולה טבעת זהה, ולקנות לילדה ממנה השאילה טבעת חדשה. הופתעה הילדה לגלות שהטבעת עולה ארבע מאות וחמישים שקלים.
היא אמרה לחברתה שתחזיר לה את הטבעת מקסימום עד סוף החופש, ושמחה לשמוע שאין לה בעיב. הילדה חיפשה עבודה לחופשת הקיץ עד שתרוויח ארבע מאות וחמישים שקלים. למזלה, היא מצאה. היא עבדה קשה מאוד, יחסית לילדה בת שלוש עשרה.
בסיום החופש הגדול, לאחר חודשיים של עבודה קשה, היא שמחה להחזיק ביד ארבע מאות וחמישים שקלים.
הלכה הילדה לחנות וקנתה את הטבעת הזהה, ואז נתנה אותה לחברתה. "היא מעט יותר כבדה, אני חושבת," אמרה החברה שלה. "זו ללא ספק אינה הטבעת שלי. האם אני צודקת?"
נאנחה הילדה וסיפרה לה את כל הסיפור, מההתחלה ועד הסוף. היא התבאסה מאוד לגלות, שהטבעת של חברתה היא לא אמיתית ועלתה לה רק עשרים וחמישה שקלים.
יש האומרים שזהו דבר מצחיק – כאשר היקום לועג למאמצי האדם. הדבר הזה נקרא "אירוניה קוסמית".
ומה אתם חושבים? זה עצוב או מצחיק? ומה הייתם עושים אם הייתם במקום הילדה? מספרים את האמת מההתחלה, או מתנהגים כמוהה?
תגובות (0)