אירוניה 4 | חנייה
*הסיפור אינו המשך לסיפורים הקודמים*
~אירוניה 4~
היה היה איש שהחיים שלו לא היו מיוחדים: הלך לעבודה בבוקר, חזר בערב, היה עם אשתו והילדים ולמחרת אותו הדבר…
בקיצור, חיים רגילים לגמרי.
יום אחד הוא הלך לעבודה שלו ומישהו תפס לו את החנייה שנייה קודם. האיש התעצבן וחיפש במשך חצי שעה חנייה אחרת.
כשחזר מהעבודה, הופתע לראות על החלון קנס של מאה שקלים.
הוא לא האמין, ואז הסתכל שחנה באדום לבן. עכשיו הוא באמת התעצבן.
כשיום למחרת לא היה לו חנייה, הוא החליט לעצבן אנשים ולעשות להם דווקא. הוא עשה דברים שלא רצה לעשות רק כדי לעצבן אנשים אחרים.
יכול להיות שהוא הצליח ויכול להיות שלא, אבל בכל מקרה – הכל בגלל קנס אחד קטן ופעמיים שלא מצא חנייה.
והאיש המשיך עם ההרגל הזה שנים על גבי שנים ואפילו כבר לא שם לב מה הוא עושה.
האמת – יש פה משהו מצחיק. מאוד מצחיק: בן אדם מעצבן אנשים דווקא ובכוח, בגלל שפעם אחת לא הייתה לו חנייה.
אבל זה עצוב. מאוד עצוב: פעם אחת לא הייתה לו חנייה – והוא מעצבן מלא אנשים שלא עשו לו כלום.
האיש הזה צריך ללמוד הרבה דברים בחיים שלו, וביניהם – סבלנות.
אז מה אתם הייתם עושים אם הייתם במקומו? סתם מעצבנים אנשים כמוהו? או שמוצאים חנייה והכל היה בסדר?
תגובות (0)