אין שם

"היא סמכה עליי. הא, לא הראשונה לעשות את הטעות הזאת." צחקתי ללא הומור. ישבנו רק אני והיא על ספה רכה לשניים, מכורבלים בשמיכת פליז שחורה מול האח הדולקת. חושך סרר סביבנו ורק האור החמים של האח דלק. שקט, ואז אנחה. "תקשיב…" לא רציתי להקשיב אך היא המשיכה, "כולם עושים טעויות מייק. אנחנו בני אדם אחרי הכל,מותר לנו. זה הטבע שלנו." היא צדקה. שתקתי. היא לקחה את שתיקתי כסימן להמשיך, "אני בטוחה שהיא אוהבת אותך. רק קצת מאוכזבת זה הכל. אני מכירה את איימי, היא נשמה טובה מדי. היא לא מסוגלת לפגוע בזבוב." שנינו צחקנו, זה היה נכון. "תודה רייצ', אני מעריך את זה." חיבקתי אותה קרוב אליי והמשכנו לשתוק, בוהים באש. רק אני והיא, שמיכת פליז שחורה, ושוקו חם.