אין שם (אשמח להצעות)

5:03.
לעזאזל עם השעון, ולעזאזל עם הקור. יצאתי מהמיטה, וזה צעד משמעותי מאד אם תשאלו אותי. הנעליים, לצערי הן הרבה יותר מדי רחוקות. מי שם נעליים בקצה האחר של השטיח? אני.
5:30.
אכלתי, התלבשתי, אפילו הספקתי לבדוק את מזג האוויר! אני ממש מדהים היום. עכשיו אני רק אפתח את הדואר. וזה שם. לא זה לא שם, אני מדמיין. רן, נו באמת, תתעשת. זה לא יכול להיות שם, היא אמרה…טוב היא אמרה והיא תמיד אומרת ואתה לעולם לא מתיימר להבין. מה הפסיכולוג אמר אתמול? אני לא כל כך בטוח, כי לא כל כך הקשבתי, אבל אני חושב שזה היה בסגנון של: "זה טוב להדחיק בעיות.", ואני, עבדו הנאמן של דוקטור גולדברג, אעשה בדיוק כמו שביקש.
9:00.
אני שונא את העבודה שלי. אבל מי לא? בכל זאת זה מרגיש כאילו שלי נוראית במיוחד. אני יושב במשרד קטן במיוחד, מולי רק מחשב וערמות דפים. פעם היו פה תמונות, שלה, ושלי, ושל הרבה דברים. אבל עכשיו אין כבר טעם לכל זה, זה איבד את מה שזה גרם לי להרגיש פעם. היא הייתה אוהבת לומר: "פעם, כשעוד הייתה בן אדם.".
11:00.
המצב כל כך גרוע שהגעתי לעולמות שונים לחלוטין בראש שלי במקום למלא טפסים. מה אם, כל המשרדים הקטנטנים והדחוקים האלא היו במוח של מישהו? ואולי באמת יש כאלו, במוח כלשהו, לא חייב שלי. המשרדים האלא הם באמת מוח כלשהו, מוח של מדינה מושחטת, במילים אחרות: מוח של כל מדינה.
1:00.
אולי אני אתפטר? מה באמת מונע ממני לעשות את זה? אישה? אין. ילדים? אין. כלב? אין. אבל אני צריך כסף לוודקה… ועכשיו יש לי הרגשה כזו שכל המחירים עומדים לעלות. כי הם תמיד עולים. אולי אני באמת אתפטר. בעצם לא. עדיין לא. אני אתפטר מחר.
17:00.
מיטה אני עוד רגע ניגש אלייך, באמת עוד שנייה ואני שם. הדחקתי את זה מספיק? אולי אני אפתח את המייל? מגיע לי לפתוח אותו. היא שלחה לי אותו אחרי הכל, וכמה גרוע זה כבר יכול להיות? היא לא בן אדם מעניין במיוחד. שנינו לא אנשים מעניינים במיוחד.
17:30.
עוד לא פתחתי את זה. אולי אני פשוט אמחק את זה? כי זה לא חשוב, 100 אחוז זה לא חשוב. כנראה זה סתם משהו שהיא שלחה לי בטעות. אבל מה אם זה לא? רן, למה אתה כל כך מסבך דברים. פשוט תפתח את המייל. מוכן? הנה.
18:00.
אני עדיין בוהה במסך. למה? מי עושה דברים כאלה? מי בכלל….אבל איך…. למה לעזאזל?! אתה לא טוב לשום דבר רן הא? אתה אפילו לא יכול לשבת מול המחשב ולחשוב כמו בן אדם מזורגג לרגע אחד בחיים במחורבנים שלך. תחשוב רן! תחשוב לשם שינוי יא עצלן שלא עשה כלום בחיים!!! אתה תתפטר מחר? כן בטח, אתה לא תתפטר. ואתה יודע את זה. זוכר שהצביעו עלייך ואמרו שאתה יותר מדי "רן", אבל אמא שלך אמרה שזה דבר טוב, ש"רן" זה דבר מצוין להיות. נחש מה? להיות "רן" זה לא טוב, להיות "רן" זה לא מספיק בשבילה, להיות "רן" זה מוזר, ומייגע, ופשוט מעייף אחרי 27 שנים מחורבנות שבהן לא באמת עשית כלום עם החיים שלך. תתעשט.
22:00.
זה לא רעיון רע כל כך. באמת, זה רעיון מצוין. זה לא קשה, זה לא מכאיב לאף אחד, זה באמת הפתרון האולטימטיבי, אתה לא חושב? השאלה היחידה היא, אתה מוכן לעשות את זה? הרי לא עשית כלום לפני כן, וצעד כזה זה בהחלט הצעד הכי גדול שתיקח בחיים המחורבנים והנורמליים להפליא שאתה מנסה לנהל בלי לשים לב לכך בכלל.
זה רעיון מעולה.
אני בטוח.
פשוט, בוא נסיים עם זה מהר.