-אין לי שם.
תומס הרכין את ראשו; מחזיק במפת ההרים מבולבל וחסר עצות.
-היכן טעה בדרך?! השאלה התרוצצה בראשו של תומס פעם אחר פעם.
׳יש כאן מעשהו?׳ קולו הדהד בין ההרים הגבוהים.
אך רחש העלים שהתעופפו ברוח הנעימה הייתה התשובה היחידה לשאלתו.
לא היה במקום איש מלבדו של תומס פרוגם.
תגובות (10)
תמשיכי!
יש לך כתיבה של סופרת אמיתית!!
המשךךךךךךךךךךך
אני מחכה להמשך. מכיוון שהטקסט קצר מאוד אני לא יכולה לתת ביקורת בונה.
מה שכן, בדרך כלל נהוג לכתוב דיבור ב"פה לכתוב מה הדמות אומרת", מה שאומר – במרכאות. מחשבות בדרך כלל נכתבות או בלי כלום או ב'הדמות חושבת'.
אני אשמח להמשך בשביל לתת תגובה בונה.
מה ששחכתי להגיד – "מעשהו"? מה המשעות? התכוונת למישהו? משהו?
בכל מקרה, הייתי שמחה אם תגיבי למה התכוונת.
אני מכירה את החוק הזה של מרכאות, הוא אחד הדברים הכי הפוצים בכתיבה שלי
אבל לפעמיים בא לי טיפה לשנות את זה.
אפילו שזה חוק בכתיבה…
מישהו*
אני ממש מצטערת פשוט אני מהאייפון והוא אוהב ׳׳לתקן״ מילים.
סיפור ממש יפה, והכתיבה מדהימה!
אם יש לך רעיון שאת חושבת שיכול להיות טוב תמשיכי איתו, במיוחד ספציפית בסיפור הזה. הכתיבה מעולה, והנושא מעניין מאוד. הסיפור קצר, ובגלל זה הוא מסקרן להמשיך לקרוא עוד :) כדאי לך להמשיך!
~מדרגת 5~
~shir :)
האיש המיסתורי?
אולי אובד העצות?
קצר וקולע D:
כע תמשיכי מעניין דווקא (;
Love you! .xx
lian…;)
תודה רבה =]
אם יש את השם תומס אז צריך משהו מתאים. אולי…אריק?