אין לי שם אבל תיכנסו (:

אני מביטה בך ,
ופרצופך מוריד דמעות.
והם סוחפות אותי לים של רגשות .

השפתיים העבות ,
החיוך שחורץ בתוך ליבי נואשות ,
גורם לאין סוף פרפרים ,
שמעיפים אותי יחדיו אל העננים .

השתיקה שלי אומרת הכול.
השיער שלך ,
שעומד לגוש קוצים ללא רצון ,
מבליט בי את הקוצים שנמנעים מליפול כמו אהבה שלנו.
והם מרימים אותי ואותך כמו שהג׳ל מרים את שערך.
הג'ל שסבוך בתוך הקוצים ,
מרים אותי
אבל אני נזכרת שכל זה שלך ,
וזה גורם לי לאבד שוב פעם את התקווה .
את התקווה שהשער שלי יחזור לקדמותו.